איך קוראים תווית של פרוביוטיקה

על כל קופסת פרוביוטיקה יש מספר ענק באותיות גדולות. הוא הדבר הכי פחות מעניין עליה. הנה מה שכן כדאי לחפש.

תוספי תזונה אינם תרופה. במחלת רקע, בדיכוי חיסוני, בהריון, לתינוקות ולפגים, או עם תרופות: דברו עם הרופא או עם הרוקחת לפני שמתחילות פרוביוטיקה.

השם המלא: סוג, מין וזן

לכל חיידק פרוביוטי יש שם בשלושה חלקים. למשל, Lactobacillus rhamnosus GG:

• Lactobacillus הוא הסוג (genus).
• rhamnosus הוא המין (species).
• GG הוא הזן (strain), לרוב שילוב של אותיות ומספרים.

האיגוד המדעי הבינלאומי לפרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה (ISAPP) משווה את זה לכלבים: כולם כלבים, אבל לברדור ופודל הם לא אותו דבר. כך גם חיידקים מאותו מין, מזנים שונים, יכולים להתנהג אחרת.

הערה קטנה: ב-2020 שינו את השמות של חלק מהלקטובצילים. אז אם ראיתן Lacticaseibacillus rhamnosus, זה אותו חיידק עם שם סוג חדש.

למה הזן חשוב: מה המחקר אומר

מחקר על פרוביוטיקה נעשה על זן מסוים, בכמות מסוימת. התוצאה שלו לא עוברת אוטומטית לזן אחר, גם אם השם הראשון זהה. לכן ב-ISAPP ממליצים לחפש על התווית את השם המלא של כל זן. בסקר של מוצרים מהמדף, שמתואר באתר של ISAPP, ‏45% מהתוספים לא ציינו את הזן.

המספר הגדול: CFU

CFU הם "יחידות יוצרות מושבה", כלומר כמה חיידקים חיים יש בכל כמוסה או שקיק. שני דברים לבדוק:

• מתי ספרו. חיידקים חיים מתים לאט עם הזמן. "בזמן הייצור" זה המספר הכי גבוה שהיה אי פעם בקופסה. "עד תום התוקף" זה מה שהיצרן מתחייב שיהיה גם ביום האחרון. ב-ISAPP ממליצים להעדיף את השני.
• יותר זה לא בהכרח יותר טוב. הכמות הנכונה היא זו שנבדקה במחקר על הזן הזה. יש זנים שנבדקו בעשרות מיליארדים, ויש שנבדקו בעשרות מיליונים בלבד.

במוצר עם הרבה זנים, לרוב כתוב רק המספר הכולל. אם כתוב גם כמה יש מכל זן, זה עוד יותר טוב.

פרה-ביוטיקה: FOS, אינולין וחברים

פרה-ביוטיקה הם סיבים תזונתיים שחיידקי המעי ניזונים מהם. FOS ‏(פרוקטו-אוליגוסכרידים) ואינולין הם הנפוצים. יש מוצרים שמשלבים אותם עם החיידקים, ואז כתוב על התווית "סינביוטי" או "עם סיבים פרה-ביוטיים".

הכמוסה עצמה

חומצת הקיבה היא סביבה קשה לחיידקים. לכן יש יצרנים שעוטפים אותם:

• DR, שחרור מושהה. כמוסה שבנויה לעבור את הקיבה ולהיפתח מאוחר יותר.
• מיקרוקפסולציה. ציפוי של החיידקים עצמם.
• אבקה בשקיק או סוכריית גומי. בלי לבלוע כמוסה. כאן חשוב לבדוק את הוראות ההכנה, למשל אם מותר לערבב במשקה חם.

מקרר או מדף

יש פרוביוטיקה שחייבת קירור, ויש כזו שנבדקה ויציבה בטמפרטורת החדר. התווית אומרת מה מתאים. מה שחשוב: לשמור כמו שכתוב, כי אחסון לא נכון יכול להוריד את מספר החיידקים החיים עוד לפני תום התוקף.

צ'קליסט קצר ליד המדף

1. שם מלא של כל זן: סוג, מין וזן.
2. כמה CFU, ועד מתי. עדיף "עד תום התוקף".
3. תאריך תפוגה.
4. הוראות אחסון.
5. פרטי יצרן שאפשר לפנות אליו.

פרוביוטיקה אצלנו על המדף

יש לנו כמה סוגים, בצורות שונות:

• אקטיב פרוביוטיקס של ראן: לפי היצרן, 10 זנים ו-25 מיליארד חיידקים בכמוסה, עם FOS, בכמוסה לשחרור מושהה.
• פרוביוטיק באלאנס של גרין לייף: ‏25 מיליארד בכמוסה, עם FOS, בכמוסה טבעונית לשחרור מושהה.
• BIO 50 Platinum של טינק: ‏10 זנים ו-50 מיליארד בכמוסה, במיקרוקפסולציה.
• הפרוביוטיקה של אקוסאפ: אבקה בשקיקים, בשלוש פורמולות, חלקן עם סיבים פרה-ביוטיים.
• GumBiotic של ביומיינד: סוכריות גומי עם החיידק Bacillus coagulans וסיבים.

מתלבטות ביניהם? הביאו את השאלה, ונקרא איתכן את התוויות.

בשורה התחתונה

אל תתרשמו מהמספר הגדול. חפשו את השם המלא של כל זן, כמה חיידקים יש עד תום התוקף, ואיך שומרים. ואם יש לכן מחלת רקע או שאתן לוקחות תרופות, שאלו קודם. אנחנו בפרנקל 29, ובוואטסאפ.

מקורות

• ISAPP. Probiotics: A Consumer Guide for Making Smart Choices. PDF
• Sanders ME. Decoding a probiotic product label. ISAPP, 2022. קישור
• ISAPP. Deciphering a probiotic label (infographic). קישור
• Zheng J, et al. A taxonomic note on the genus Lactobacillus. International Journal of Systematic and Evolutionary Microbiology, 2020. קישור