צמח הקנאביס - המקורות

1. נפתח בכמה מילים על הצמח עצמו

   צמח הקנאביס מהסוג הנצרך ע״י בני אדם הוא צמח חד-שנתי הפורח בתנאים טבעיים (היינו, ללא מניפולציה מעשה ידי אדם) רק אחת לשנה. הקנאביס מתחיל את צמיחתו באביב והיא נמשכת בין 3 ל-5 חודשים. מחזור החיים של הצמח בטבע מתחיל בזרעים, אשר שכבו עמוק בקרקע כל החורף, המתחילים לנבוט בסביבות אפריל - מאי. לאחר הנביטה, הצמח מתחיל בשלב של גדילה לגובה והצמחת ענפים לצדדים תוך פרישת עלים אשר מטרתה הגברת שטח החשיפה לשמש ועל ידי כך הגברת תהליך הפוטוסינתזה וצבירת אנרגיה. שלב זה נמשך בין חודשיים לשלושה, ולאחר מכן, עם תחילת התארכות הלילות בסוף יוני, מתחיל שלב הפריחה.

   בשלב הפריחה הצמח גדל עוד מעט לגובה, אך בעיקר מטפח מסת ענפים ועלים. כשבועיים לאחר תחילת שלב הפריחה יוצאים הפרחים באזורי ה'מפרקים' של הענפים והעלים. כעת ניתן להבדיל בין שני הזוויגים- הזכר מצמיח שקי האבקה על מנת להפרות את הנקבות, והנקבה מפיקה פרחים בשרניים - שאלו התפרחות אותם צורכים בני האדם. התפרחות מכוסות על שטח כל פניהם בבלוטות, המכילות חלק ניכר מהחומרים הפעילים.

   חשוב לציין כי החומר הפעילים בקנאביס, THC/CBN וכד׳, אינם מופיעים בצורתם המקורית בפרח, אלא בצורתם השמנית והחומצית – אותה באה לסמל האות A ב-THCA: היינו בתצורה חומצית – Acid.

2. והיסטורית

   צמח הקנאביס נמצא בשימוש על ידי בני אדם במשך 12,000 שנה. ממישורי הטונדרה של סיביר, שם נמצאו זרעים חרוכים בערמות קבורה, דרך הקיסר הסיני הקדום, שן-נונג (בשנת 2700 לפני הספירה), המונה את צמח הקנאביס כתרופה ב״ספר התרופות של פן צאו״. כמו כן, במערב כדור הארץ, נשיאה הראשון של ארה״ב, ג'ורג׳ וושינגטון, היה חקלאי קנבוס ידוע על אדמתו בהר ורנון. למעשה, המילה קנאביס עצמה משוערת ע״י בלשנים כנגזרת מהמילה האשורית הקדומה ׳קונובו׳, שפירושה המילולי הוא "דרך לייצר עשן".

   קנאביס הוא צמח ילידי שמקורו במרכז אסיה בזן האינדיקה שלו, שם הוא מאוקלם לגדול יותר ויותר בתצורת 'שיח' – נמוך, צפוף עם תפרחות בתצורה ״כדורית״ דחוסה. עם נדידת בני האדם סביב יבשת אסיה ותת-יבשת הודו, זרעי קנאביס הועברו לגיאוגרפיות הקרובות יותר לקו המשווה הנהנות מאקלים חם יותר, גובה פני שטח נמוך יותר וזמן אור יום ארוך יותר - כל אלו, כפי שמשוער ע״י חוקרים, תרמו להפיכת זן הקנאביס אינדיקה לתת-הזן ׳סאטיבה׳. עם כמות גדולה יותר של שעות אור יום, תת-זני הסאטיבה נוטים לגדול גבוה יותר, רזים יותר, עם תפרחות אווריויות יותר הפזורות לאורך הגבעול (בניגוד לאינדיקות הגדלות לרוחב). כמו כן, זני סאטיבה מאופיינים בהשפעות פסיכו-אקטיביות שונות במקצת.

   מסע בוטני זה מדגים עד כמה סביבת הטיפוח, כמו גם הגנטיקה של הצמח, נוטים להיות חשובים באופן משמעותי לתוצר הקנאביס הסופי, להרכבו, להשפעתו הטיפולית על החולים והתאמתו לאינדיקציות שנקבעו.