מדריך מרים לפטריות מרפא: קורדיספס, רעמת האריה, ריישי, זנב התרנגול, שיטאקה ומאיטקה

מבוא

בעולם הרפואה המשלימה, פטריות המרפא זוכות לתשומת לב גוברת. פטריות אלה שימשו ברפואה המסורתית במזרח הרחוק במשך מאות ואף אלפי שנים, וכיום הן נחקרות גם בכלים מדעיים מודרניים.

לפטריות כמו קורדיספס, רעמת האריה, ריישי, זנב התרנגול (Turkey Tail), שיטאקה ומאיטקה מיוחסים מגוון יתרונות בריאותיים – מתמיכה טבעית במערכת החיסון ועד שיפור בריכוז, בסיבולת, בתפקודי מוח ובאיזון מטבולי.

במאמר זה נעמיק בכל אחת מהפטריות הללו: נסקור את הרקע ההיסטורי והתרבותי, נציג מחקרים מדעיים עדכניים ואת רמת האמינות שלהם, נסביר על צורות הצריכה האפשריות (אבקה, תמצית נוזלית, כמוסות או גוף פרי מיובש) ועל היתרונות והחסרונות של כל צורה, ונציין אילו מוצרים רלוונטיים מבית מרקחת מרים זמינים בכל קטגוריה – כגון מותגי Tulsi (טולסי), MUSHU (מושו), MycoSpring (מיקוספרינג) ומיקוליביה. בנוסף, נדון בשילובי פטריות נפוצים (סינרגיה) והסיבות לשלב פטריות שונות יחד, ונסיים בפרק שאלות נפוצות ותשובות שעושות סדר בנושא.

בית מרקחת מרים, בית מרקחת טבעי בתל אביב, מציע מגוון תוספי תזונה טבעיים עם משלוח עד הבית.

קורדיספס (Cordyceps) – פטריית האנרגיה

רקע היסטורי ותרבותי: קורדיספס הוא סוג של פטרייה טפילית ייחודית שגדלה בטבע על זחלי חרקים. במקור התגלתה הפטרייה ברמות הגבוהות של טיבט וסין, ושמה בסינית הוא Dong Chong Xia Cao (״תולעת-קיץ, עשב-חורף״) – רמז לכך שבעיני הקדמונים הפטרייה נראתה כחצי חרק וחצי צמח. ברפואה הסינית המסורתית השתמשו בקורדיספס כטוניק לחיזוק כללי של הגוף, במיוחד לטיפול בתשישות, לחולשה חיסונית ולבעיות בכליות ובריאות הנשימה. אגדות מספרות כי רועי היאק בהימלאיה גילו את סגולותיה כאשר הבחינו שהיאקים שלהם נעשו נמרצים וחזקים לאחר שליחכו פטריות קורדיספס שחיו על הקרקע . מאז, הקורדיספס נחשב למעורר טבעי רב-עוצמה במזרח הרחוק.

פאן פאקט: קורדיספס ידועה גם בכינוי “פטריית הזומבי” בשל מנגנון החיים המרתק שלה – זנים מסוימים של קורדיספס (למשל Ophiocordyceps) מסוגלים להדביק נמלים וחרקים אחרים, לשלוט בהתנהגותם ולהצמיח מתוך גופם פרי פטרייתי. תופעה מוזרה זו היוותה השראה ליצירות אימה בדיוניות, אך במציאות היא ממחישה את הפוטנציאל הביולוגי העצום הטמון בפטריות. למרבה המזל, הזנים המשמשים כמזון וכתוסף תזונה – כגון Cordyceps sinensis ו-Cordyceps militaris – מטופחים בחקלאות מבוקרת ואינם גורמים ל”קורבנות” בעולם החי.

יתרונות בריאותיים ומחקרים: מחקרים מודרניים מעניקים חלק מהתמיכה למסורות העתיקות. רכיבים פעילים בקורדיספס (כמו החומר קורדיספין) הראו פעילות אנטי-דלקתית, נוגדת חמצון ואף אנטי-גידולית בתנאי מעבדה. ניסויים קליניים קטנים מצאו שלתוספי קורדיספס עשויה להיות השפעה מיטיבה על תפקודי הכליות, למשל, מחקרים בקרב מושתלי כליה וחולי כליות הראו שיפור מסוים במדדי תפקוד כלייתי. עם זאת, סקירות שיטתיות מציינות כי נדרשים מחקרים מבוקרים גדולים יותר כדי לאשר השפעה זו. בתחום הסיבולת הגופנית, הקורדיספס זכתה לכינוי “סוד הסיבולת הטיבטי” בזכות דיווחים על שיפור באנרגיה ובכושר הגופני. מחקרי פיילוט הראו שיפור קל במדדי צריכת חמצן וסיבולת בקרב מבוגרים שנטלו קורדיספס, אך התוצאות מעורבות ולא עקביות. כלומר, ייתכן שהשפעתה על שיפור ביצועים מורגשת בעיקר במצבי עייפות או בגיל מבוגר, ופחות אצל אנשים צעירים ובריאים.

מעניין לציין שגם בהקשר ההורמונלי יש ממצאים ראשוניים: בניסויים בבעלי חיים, תמצית קורדיספס הגבירה ייצור טסטוסטרון בזכרים, אך לא ברור אם השפעה דומה קיימת בבני אדם. ברמה החיסונית, הקורדיספס ידועה כאדפטוגן וכמעוררת חיסון; במחקרים היא הגבירה פעילות תאי T ו-NK במערכת החיסון. חשוב לסייג כי מרבית המחקרים הקליניים עד כה קטנים או ראשוניים, וחלק ניכר מהראיות מגיע ממודלים של בעלי חיים וממעבדות. לכן, קורדיספס נחשבת כתוסף מבטיח עם ראיות ראשוניות (preliminary) להשפעות מיטיבות בתחומים שונים, משיפור חילוף החומרים והסיבולת ועד הגנה על הכליות – אך נדרשים עוד מחקרים קליניים גדולים ומבוקרים לביסוס מסקנות חותכות.

צורות צריכה נפוצות: קורדיספס מופיעה במגוון צורות צריכה בשוק התוספים:

• אבקה טחונה של גוף הפרי: זוהי אבקת פטרייה מיובשת וטחונה, המכילה את כל רכיבי הפטרייה. היתרון - ספקטרום מלא של חומרים פעילים. החיסרון - זמינות ביולוגית נמוכה אם הצריכה היא של אבקה לא מבושלת, משום שתאי הפטרייה עטופים בדופן כיטין קשיחה. מתאים למי שמעוניין לשלב את הפטרייה במזון (למשל בשייקים או תבשילים) ולקבל את כלל רכיביה. כדאי לדעת שאבקה כזו מומלץ לבשל או לחלוט כדי למצות מתוכה את המרכיבים הפעילים.

• תמצית נוזלית (טינקטורה): מופקת באמצעות מיצוי מרוכז של הפטרייה (במים חמים ו/או באלכוהול) ליצירת נוזל עשיר בחומרים פעילים. התמצית הנוזלית לרוב מרוכזת מאוד, ונטילתה קלה - כמה טיפות במים או ישר לפה מתחת ללשון. היתרון - ספיגה מהירה ועוצמה גבוהה; החיסרון - טעמה של תמצית קורדיספס עשוי להיות מריר או אדמתי מעט. מתאים למי שרוצה מינון חזק וזמין, למשל ספורטאים או אנשים בתקופת התאוששות.

• כמוסות אבקה/תמצית: צורת צריכה פופולרית, שבה האבקה או התמצית מיובשת מוכנסת לכמוסות לצריכה נוחה. היתרון - נוחות ומינון מדויק ללא טעם; החיסרון - לעיתים נדרשות מספר כמוסות ביום כדי להגיע למינון טיפולי יעיל. מומלץ למי שמעוניין בשימוש יומיומי פשוט, כגון תוספת לאנרגיה וחיוניות.

• גוף פרי מיובש לשימוש ישיר: ישנם מוצרים המספקים את פטריית הקורדיספס בשלמותה - כגופי פרי מיובשים. באופן מסורתי, בטיבט ובסין היו מבשלים את הפטרייה בשלמותה במרקים או בתה. כיום אפשר לחלוט גופי פרי מיובשים במים חמים למשך מספר דקות ולשתות כחליטה, ואף לאכול את הפטרייה בסיום החליטה. היתרון - חומר גלם טבעי ולא מעובד; החיסרון - דורש הכנה (חליטה/בישול) וטעם אדמתי שמצריך הסתגלות. צורה זו מתאימה לחובבי הרפואה המסורתית שרוצים “לתלוש את הפטרייה ישירות מהטבע”.

מוצרים בבית מרקחת מרים: בית מרקחת מרים מציע מגוון מוצרים מבוססי קורדיספס ממותגים מובילים. למשל, מותג Tulsi (טולסי) משווק כמוסות ואבקות קורדיספס המבוססות על תפטיר (Mycelium) של הפטרייה - שיטת גידול יעילה שמאפשרת ייצור בעלות נוחה, אם כי יש המטילים ספק בעוצמתה יחסית לגוף הפרי. מותג MUSHU (מושו) הישראלי מתמחה דווקא בגידול מקומי של קורדיספס גוף פרי מלא (100%) ללא תפטיר. מושו מציע אריזות של גופי פרי מיובשים לחליטה ואכילה, וגם תמצית נוזלית מרוכזת של קורדיספס (100 מ”ל). הגישה של מושו שמה דגש על ריכוז גבוה של חומרים פעילים וזמינות ביוכימית - הודות לשימוש בגוף הפרי בלבד. מותג ישראלי נוסף, MycoSpring (מיקוספרינג), מגדל קורדיספס בתנאים קפדניים ומפיק ממנו תמציות מרוכזות - למשל טינקטורה של Cordyceps ב-dropper (בקבוקון 30 מ”ל) שנוח לצריכה יומית. מיקוספרינג גם משווק אבקת קורדיספס מרוכזת (20 גרם) המופקת מגוף הפרי. חברת מיקוליביה משלבת את הקורדיספס בחלק מהפורמולות המתקדמות שלה - למשל, בקו המוצרים הייעודי לספורטאים ולאנרגיה (ניתן למצוא קורדיספס כמרכיב בפורמולת MycoBakance או MycoSyste.

סינרגיה טיפולית: פטריית הקורדיספס נחשבת “אדפטוגן אנרגטי” - כלומר, תומכת באנרגיה, בסיבולת ובמערכת האדרנל. לעיתים קרובות משלבים אותה עם פטריות מרפא אחרות ליצירת אפקט רחב ומאוזן יותר. למשל, שילוב של קורדיספס עם ריישי הוא צירוף פופולרי: הקורדיספס תומך ברמת האנרגיה ובחוסן הגופני, בעוד הריישי מרגיע, מאזן את מערכת החיסון ותומך בנפש – יחד הן מעניקות תמיכה הוליסטית לגוף ולנפש. בפורמולות לחיזוק כללי, משלבים קורדיספס גם עם שיטאקה ומאיטקה – כך מקבלים גם אפקט מטבולי ואימונולוגי (מהשיטאקה והמאיטקה) בנוסף לאפקט האנרגטי של הקורדיספס. חשוב לציין, הקורדיספס אינו מתאים לשילוב עם תרופות מדללות דם או תרופות להורדת סוכר ללא פיקוח רפואי, שכן יש לו פוטנציאל להגביר דימום או להעצים הורדת גלוקוז . בשימוש מושכל, הקורדיספס הוא “הטיל הטבעי” שיכול לשגר את הטיפול הטבעי שלכם לרמה הבאה.

רעמת האריה (Hericium erinaceus) – פטריית המוח והזיכרון

רקע היסטורי ותרבותי: פטריית רעמת האריה, המוכרת גם בשם “פטריית הראשן” או “פטריית הקיפוד” בשל צורתה המיוחדת, גדלה באופן טבעי על גזעי עצים מתים ביערות צפוניים. המראה שלה לבן, צמרירי וכולל קצוות דמויי קוצים רכים – המזכירים מאוד את רעמתו של אריה, ומכאן שמה העברי. במזרח הרחוק היא מכונה Yamabushitake (ביפנית “פטריית נזיר ההר”), שכן נזירים ביפן ובסין השתמשו בה לאורך דורות. לפי מסורות זן, נזירי שאולין ובודהיסטים נהגו לצרוך אבקת רעמת האריה כדי לחדד את הריכוז במהלך מדיטציה – אמונה מסורתית שקיבלה חיזוק מסוים במחקר המודרני, כפי שנראה בהמשך . הרפואה הסינית ייחסה לפטרייה זו יכולת להזין את ה”שן” (האנרגיה הרוחנית), להרגיע את הנפש ולתמוך במוח. בשנים האחרונות רעמת האריה תפסה פופולריות במערב, בעיקר כ”פטריית מוח” לשיפור קוגניציה וזיכרון באופן טבעי.

יתרונות בריאותיים ומחקרים: מבין פטריות המרפא, רעמת האריה היא מהנחקרות ביותר בתחום הנוירולוגי. ייחודה בכך שהיא מכילה תרכובות (הריצנונים וארינסינים) הנחשבות כמסוגלות לחצות את מחסום הדם-מוח ולעודד ייצור של גורמי גדילה עצביים (NGF) – חומרים שחשובים לתחזוקת תאי עצב וליצירת קשרים עצביים חדשים. מחקרים במבחנה ובמודלים של בעלי חיים אכן הראו שפטרייה זו יכולה להגביר את ביטוי ה-NGF ולסייע בהתחדשות תאי עצב שנפגעו. אך מה לגבי בני אדם? הנתונים הקליניים עדיין מוגבלים אך מעודדים. במחקר יפני מפורסם משנת 2009, 30 מבוגרים עם ליקוי קוגניטיבי קל (MCI) קיבלו אבקת רעמת האריה במינון 3 גרם ביום, לעומת קבוצת פלצבו. לאחר 16 שבועות, הקבוצה שצרכה את הפטרייה הראתה שיפור מובהק בציוני מבחני התפקוד הקוגניטיבי (MMSE), בהבדל של כ-7–10% לעומת הביקורת. יתרה מזאת, החוקרים ציינו כי עם הפסקת נטילת הפטרייה, ציוני המשתתפים הדרדרו חזרה – מה שמרמז על הצורך בנטילה עקבית לשימור האפקט.

מחקרים קטנים נוספים מצביעים על פוטנציאל לשיפור זיכרון, ריכוז ומצב רוח: למשל, בניסוי כפול-סמיות בקרב 50 אנשים בעלי משקל עודף, נטילה יומית של 750 מ”ג תמצית רעמת האריה במשך 12 שבועות שיפרה את הביצועים במבחן תפקודי (Trail Making Test) ביחס לפלצבו . במחקר פיילוט באיטליה, נשים אחרי גיל המעבר שנטלו 1 גרם אבקת פטרייה ביום דיווחו על שיפור בתחושת הריכוז והחדות המנטלית בהשוואה לקבוצת ביקורת . מעניין לציין שגם מצבי רוח יכולים להיות מושפעים – במחקר קטן (2010) נמצא שנשים בגיל המעבר שלקחו עוגיות שהועשרו ברעמת האריה דיווחו על ירידה בתחושות דיכאון וחרדה בהשוואה לפלצבו, ככל הנראה עקב השפעת הפטרייה על גורמי גדילה עצביים הקשורים לוויסות מצב הרוח. מבחינת רמת הראיות, המחקרים בבני אדם נחשבים ראשוניים עד בינוניים באיכותם – המדגמים קטנים יחסית (עשרות אנשים במחקר), חלקם לא מבוקרי פלצבו, אך כיוון התוצאות חיובי ועקבי למדי . בנוסף, אין כמעט תופעות לוואי משמעותיות שדווחו – מלבד מקרים נדירים של בחילה קלה או פריחה אלרגית קלה אצל אחוז קטן מהנבדקים . לסיכום, רעמת האריה מסתמנת כבעלת פוטנציאל מבטיח כתוסף לשימור וחידוד התפקוד המוחי, עם ראיות קליניות מוקדמות לשיפור קוגניציה במצבי ירידה קלה בזיכרון. עם זאת, מומחים מדגישים שלא מדובר בתרופה לדמנציה מתקדמת, אלא בתמיכה משלימה – ויש צורך בניסויים גדולים וארוכי טווח יותר כדי לאשר השפעות מניעתיות או טיפוליות במחלת אלצהיימר ממש .

צורות צריכה נפוצות: רעמת האריה נצרכת גם היא במגוון אופנים:

• פטרייה טרייה או מיובשת לבישול: בשונה מפטריות מרפא רבות, רעמת האריה היא גם מאכל גורמה! טעמה עדין ומרקמה כשל פירות ים (יש המכנים אותה “תחליף לובסטר טבעוני”). ניתן לבשל אותה טרייה או מיובשת בתבשילים, מרקים או מוקפצים. צריכתה במזון נותנת את היתרון של קבלת כל רכיבי הפטרייה בצורתם הטבעית, אך מינון המרכיבים הפעילים עשוי להיות קטן יחסית.

• אבקה טחונה: אבקת גוף פרי של רעמת האריה ניתנת לערבוב בשייקים, מיצים או מזון. היתרון – קל לשילוב יומיומי, וחומר הגלם שלם. עם זאת, כדי לשפר ספיגה, מומלץ לערבב האבקה בנוזל חם או במאכל חומצי מעט (למשל לערבב בקפה/תה או מי לימון) כדי לסייע בפירוק דופן הפטרייה.

• תמצית מרוכזת (אבקה או נוזל): אלו מוצרים שעברו מיצוי (בדרך כלל במים חמים ולעיתים גם באלכוהול) על מנת לרכז את המרכיבים הפעילים (בעיקר הפוליסכרידים) מהפטרייה. התמצית יכולה להגיע כנוזל בטיפות או כאבקה מרוכזת שניתן להמיס. היתרון – מינון קטן יחסית עם השפעה מורגשת, וזמינות ביולוגית גבוהה; החיסרון – לעיתים מחיר גבוה יותר בשל תהליך המיצוי.

• כמוסות: קיימות כמוסות המכילות אבקת רעמת האריה (או תמצית שלה) לנוחות מירבית. ניטול כמוסה 1–3 פעמים ביום בהתאם למינון המומלץ, וכך נמנע מהטעם לחלוטין. מתאים במיוחד למי שמכוון לנטילה לאורך זמן לשימור יכולות קוגניטיביות, כגון סטודנטים בתקופות לימודים אינטנסיביות או מבוגרים הרוצים לתחזק זיכרון.

מוצרים בבית מרקחת מרים: מותג MUSHU מגדל מקומית רעמת האריה ומציע את גופי הפרי המיובשים השלמים שלה. המוצר של מושו מאפשר לכם להכין חליטה או לבשל את הפטרייה עצמה – על פי המסורת – וכך לצרוך 100% גוף פרי ללא רכיבים נוספים . עבור מי שמחפש מינון מרוכז יותר, מושו מציעה גם אבקת תמצית מרוכזת של רעמת האריה (ניתן לצרוך בכפית או לערבב במשקה). מותג Tulsi (טולסי) מספק כמוסות ואבקות המבוססות על תפטיר רעמת האריה – תפטיר שגודל במעבדה על מצע דגנים ונטחן. מוצרים אלה מדגישים זמינות ואחידות, אם כי הפוטנטיות שלהם נתונה לדיון בהשוואה לתמציות גוף פרי. MycoSpring (מיקוספרינג) מציעה תמצית נוזלית טהורה של Hericium erinaceus (רעמת האריה) מגוף הפרי, למי שרוצה טינקטורה איכותית בטפטפת. מותג מיקוליביה שילב את רעמת האריה באחת מהפורמולות הפופולריות שלו – Myco Digest (מיקו דייג’סט), לצד פטריות טרמטס (זנב התרנגול) ואגריקוס, כמענה לבעיות עיכול ודלקות במערכת העיכול . הבחירה לשלב דווקא את רעמת האריה בפורמולת עיכול עשויה להיראות מפתיעה, אך ידוע כיום שחיבור מוח-מעי (Gut-Brain Axis) משמעותי לבריאות, ופטרייה זו עשויה לתמוך במערכת העצבים המעית (enteric nervous system) לצד שיפור פרופיל חיידקי המעי.

סינרגיה טיפולית: רעמת האריה מכונה לעיתים “המזון למוח”, אבל במצבי בריאות שלמים יש יתרון בשילובה עם פטריות נוספות המשלימות את ההשפעה. לדוגמה, עבור תמיכה קוגניטיבית ונגד סטרס, שילוב נפוץ הוא רעמת האריה יחד עם ריישי – כאשר רעמת האריה ממריצה את פעילות המוח והריישי מרגיע את מערכת העצבים, מפחית חרדה ותומך בשינה איכותית. קומבינציה זו יכולה להיות מועילה לאנשים הסובלים מערפול מוחי עקב מתח. בפורמולות לשיפור תפקודי עיכול (כמו מיקו דייג’סט הנ״ל), שילוב של רעמת האריה עם פטריית זנב התרנגול ועם אגריקוס (פטריית אגראיקוס בלייזי) מציע גישה רב-כיוונית: רעמת האריה מגנה על הרירית העצבית במעי וייתכן שגם מפחיתה דלקת עצבית, בעוד זנב התרנגול מספק פוליסכרידים פרה-ביוטיים להזנת חיידקי מעי טובים (ונודע כאנטי-דלקתי כללי) ואגריקוס מוסיף רכיבים אנטי-דלקתיים ואנטי-בקטריאליים ישירות לרקמת המעי . לסובלים מבעיות נוירולוגיות או נוירופתיות, משלבים לעיתים רעמת האריה עם Cordyceps – במטרה לתת תמיכה הן למוח והן לעצבים ההיקפיים והשרירים (שכן לקורדיספס מיוחסות השפעות מיטיבות על תפקוד עצבי-שרירי). לסיכום, רעמת האריה “משחקת היטב בצוות” עם אחרות, כאשר השילובים הנכונים יכולים להעצים את האפקט הנוירולוגי תוך מתן מענה מערכתי רחב יותר.

ריישי (Reishi) – פטריית האיזון ו”אלומת החיים”

רקע היסטורי ותרבותי: מבין כל פטריות המרפא, ייתכן שהריישי (שם בוטני: Ganoderma lucidum) היא הידועה ביותר באגדותיה. בסין וביפן היא מכונה “Lingzhi” (בסינית 灵芝) שמשמעותו “פטריית האלמוות” או “פטריית חיי הנצח”. תיעודים של השימוש בריישי מגיעים עד לשנת 200 לפנה”ס בתקופת הקיסר הראשון של סין, צ’ין שיהואנג, שם מסופר כי רק בני מלוכה הורשו לצרוך את הפטרייה הנדירה הזו כדי להאריך חיים ולחזק את בריאותם . הריישי גדלה בטבע כמעין “מדף” קשיח על גזעי עצים לחים, בעלת צבע חום-אדמדם עז וברק לכה – תכונה שהעניקה לה במערב את הכינוי “אמנונית לכה” (Varnished Conk) . בשל הקושי למצוא אותה בטבע, במשך מאות שנים היא הייתה סמל סטטוס בקיסרות הסינית – אמנים היו מציירים אותה כאיקון של אריכות ימים, ורופאי חצר היו רוקחים ממנה מרקחות סודיות לקיסר. כיום, הודות לפיתוח טכנולוגיות חקלאיות, מגדלים את הריישי בהיקף רחב על מצעי עץ וחקלאים ברחבי העולם מפיקים אותה למטרות מסחריות.

פאן פאקט: הפטרייה ריישי זכתה לכינויים רבים – “פטריית האלמוות”, “מלכת הפטריות”, “תרופת הקיסרים” ועוד – המשקפים את המעמד הכמעט מיסטי שהיה (ועודנו) לה ברפואה העממית. בספרות הסינית העתיקה תוארה הריישי כמזינה את הצ׳י ואת הדם, כמקנה שלווה נפשית וכמסלקת רעלים. במשך דורות, על פי האמונה, שתיית תה ריישי מדי יום נחשבה לסוד לחיים ארוכים ובריאים, נטולי מחלות ונטולי הזדקנות. אמנם איש עוד לא מצא את מעיין הנעורים, אך המדע המודרני בהחלט מגלה שריישי מכילה שלל רכיבים ביואקטיביים שעשויים להסביר מדוע זכתה למוניטין הזה – מרכיבים המחזקים את מערכת החיסון, מאטים תהליכי חמצון ודלקת, ואף מפגינים פעילות אנטי-סרטנית. לא בכדי היא נמצאת כמעט בכל מרקחת של רפואה משלימה בתל אביב ומסביב לעולם.

יתרונות בריאותיים ומחקרים: הריישי נחשבת לפטריית אדפטוגן קלאסית – כזו שמסייעת לגוף להסתגל למצבי עקה (סטרס), תומכת בחיוניות כללית ומאזנת מערכות. היא עשירה בפוליסכרידים מסוג בטא-גלוקן המשפעלים את מערכת החיסון, וכן בטריטרפנים ייחודיים (כגון חומצות גנודריות) שלהם מיוחסות השפעות נוגדות דלקת, נוגדות אלרגיה ומאזנות לחץ דם. המחקר המדעי בריישי מקיף למדי, אם כי חלק גדול ממנו נמצא בשלבי מבחנה וחיות.

להלן כמה מהממצאים המרכזיים: במחקרים פרה-קליניים (בתנאי מעבדה ובע”ח) תמציות ריישי הראו השפעה אימונומודולטורית – כלומר, הן יכולות הן לחזק תגובה חיסונית חלשה והן להרגיע תגובה-יתר (כמו במחלות אוטואימוניות) . כמו כן נמצאו השפעות אנטי-דלקתיות ונוגדות חמצון משמעותיות, והגנה על הכבד והכליות ברמות רעילות שונות . במחקרים קליניים קטנים בבני אדם: תמצית ריישי הראתה שיפור בתסמיני דרכי שתן תחתונות בקרב גברים עם הגדלה קלה של הערמונית (BPH); ניסויים אחרים הצביעו על ירידה מתונה ברמות הסוכר והשומנים בדם אצל אנשים עם תסמונת מטבולית או סוכרת גבולית – אף כי מחקרים מבוקרים גדולים יותר לא מצאו שיפור מובהק במדדים קרדיוומטבוליים לעומת פלצבו . בתחום מחלות הכבד, דווח על שיפור קל באנזימי כבד מוגברים אצל חלק מהמטופלים בתמצית ריישי (ייתכן בשל ההשפעה הנוגדת-דלקת בכבד).

אולי התחום המרתק ביותר הוא אונקולוגיה אינטגרטיבית: ריישי אינה תרופה נגד סרטן, אך נעשה בה שימוש נרחב כתוסף לצד טיפול קונבנציונלי. מחקרים קטנים הראו שתוספת תמצית ריישי לחולי סרטן יכולה לשפר מדדים חיסוניים – למשל, להגביר את פעילות תאי ה-T וה-NK הנלחמים בתאים סרטניים . בכמה דיווחים, מטופלי סרטן ריאה מתקדם שנטלו פורמולה סינית עם ריישי במהלך כימותרפיה דיווחו על שמירה טובה יותר של איכות החיים ותופעות לוואי קלות יותר . כמו כן, קיימים תיאורי מקרה נדירים בהם נטילת אבקת נבגי ריישי הייתה מלווה בנסיגה בהתקדמות סרטן הכבד – אם כי מקרים בודדים אלו אינם מהווים הוכחה מדעית מובהקת. בסקירה שיטתית שכללה מספר ניסויים, לא נמצאה השפעה חד-משמעית של ריישי על גידולים, אך צוין שברוב המחקרים הקטנים נצפתה מגמה חיובית לחיזוק מערכת החיסון או האטת התקדמות המחלה.

חשוב להזכיר שלצד היתרונות, תועדו גם מספר אזהרות: אבקת נבגים של ריישי עלולה לגרום אצל חלק מהאנשים לעלייה בסמן הדם CA72-4 (מדד הקשור בסרטן מערכת העיכול), מה שעלול להתפרש בטעות כהחמרה – לכן לא מומלץ לצרוך אותה בתקופת בירור אונקולוגי ללא ליווי רפואי . בנוסף, ישנה אזהרה מפני פגיעה כבדית אפשרית בשימוש ממושך של תמצית ריישי במינונים גבוהים, אם כי זה נדיר. תופעות לוואי קלות שכיחות יותר הן בחילה קלה או יובש בפה. בשורה התחתונה, לריישי יש בסיס מדעי מתרחב התומך בחלק מהשימושים המסורתיים שלה: היא עשויה לסייע בחיזוק החיסון, בהפחתת מתח וחרדה, בשיפור שינה ובריאות הלב, אך הממצאים הקליניים המעודכנים מצביעים על צורך במחקרים גדולים ומבוקרים יותר כדי לאשר השפעות על מדדי בריאות “קשים” (כמו הפחתת תחלואה או תמותה). בינתיים, רבות מהראיות הן מוקדמות או סותרות חלקית, ולכן ההמלצה היא להתייחס לריישי כאל תוסף מועיל פוטנציאלי – לא כתרופת פלא.

צורות צריכה נפוצות:

• תה/חליטת ריישי מסורתית: הדרך העתיקה לצרוך ריישי היא כבישול ממושך של הפרי המיובש (או הפרוס) במים – להכנת תה מר אך עשיר. לרוב מוסיפים פרוסת ריישי מיובשת לכ-2 ליטר מים ומבשלים כשעה על אש קטנה. התוצאה היא נוזל כהה ומריר שניתן ללגום חם. היתרון – הפקת מקסימום פוליסכרידים במים; החיסרון – הטעם מר מאוד ולא נעים לרבים. פתרון: ניתן להמתיק בדבש או לשלב עם צמחים אחרים בחליטה (כגון ג’ינג’ר, קינמון) לשיפור הטעם.

• אבקת פטרייה מלאה: אבקת גוף פרי של ריישי מיובשת. ניתן לצרוך בכמוסה, לערבב במים/מיץ או לפזר באוכל. היתרון – מקבלים את כל רכיבי הפטרייה; החיסרון – הספיגה עלולה להיות חלקית אם האבקה לא עברה מיצוי. חלק מהמוצרים בשוק הם אבקה שעברה עיבוד חום (steam cooking) לשבירת דופן התאים וכך זמינותם טובה יותר.

• תמצית פטרייה מרוכזת: צורה פופולרית כיום – מופקת בתהליכי מיצוי מים חמים ו/או אלכוהול שמרכזים את החומרים הפעילים. תמציות כאלו נמכרות כאבקה מרוכזת (לעיתים מצוין יחס כמו 1:10 – משמע כל גרם אבקה שווה ל-10 גרם פטרייה יבשה) או כנוזל (טינקטורה). היתרון – מינון קטן, ספיגה גבוהה; החיסרון – מחיר יחסית גבוה, ולעיתים איבוד רכיבים נדיפים מסוימים בתהליך.

• כמוסות ואפילו טבליות: בשוק קיימות כמוסות של תמצית ריישי סטנדרטית, ולעיתים טבליות (לדוגמה, טבליות פטריות בשילוב ויטמינים). כמוסות ריישי לרוב מכילות תמצית תקנית עם אחוז מסוים של פוליסכרידים (למשל 30% פוליסכרידים). היתרון – נוחות, אין טעם מר; החיסרון – צריך לוודא שמדובר בתמצית איכותית ולא באבקה גולמית בלבד, כדי לקבל השפעה מורגשת.

• אבקת נבגי ריישי: צורת בוטיק מעניינת – נבגי הריישי (ה”זרעים” המיקרוסקופיים שהפטרייה מפזרת) מכילים ריכוז גבוה של חומרים פעילים. איסוף נבגים דורש טכנולוגיה מיוחדת, ותהליך של שבירת דופן הנבג (כדי לאפשר ספיגה). ישנם מוצרים המציעים אבקת נבגים כזאת, שלכאורה עוצמתית אף יותר מתמצית גוף הפרי. היתרון – פוטנטיות גבוהה; החיסרון – מוצר יקר מאוד וקיים רק אצל יצרנים מעטים, וגם דורש זהירות (כאמור, עלול לשבש תוצאות בדיקות מסוימות או לגרום רגישות אצל חלק מהאנשים).

מוצרים בבית מרקחת מרים: בית מרקחת מרים מחזיק מגוון רחב של מוצרי ריישי. ניתן למצוא את Reishi Pure של מיקוליביה – כמוסות המכילות 100% גוף פרי ריישי מרוכז (47% פוליסכרידים בתמצית, מבוססת גוף פרי) . מוצר זה מציע איכות קלאסית עם דגש על מינון גבוה – 500 מ”ג תמצית בכמוסה – למי שרוצה ליהנות מיתרונות ה”רפואת קיסר” בקלות. מותג Tulsi מציע גרסאות על בסיס תפטיר: אבקה וכמוסות Reishi מפטרייה שגודלה על מצע דגנים. מוצרים אלו מתאימים למטופלים שמעוניינים בתוסף עדין יותר, אולי כתמיכה בשינה או בהרגעה.

מותג MycoSpring מציע תמצית ריישי נוזלית (טינקטורה) – לאלה המחפשים ריכוז גבוה במיוחד וטיפות שניתן להתאים גמיש (למשל 20-30 טיפות לפני השינה להרפיה). MUSHU מתמקדת יותר בפטריות קורדיספס, היריסיום וטרמטס בגידול מקומי, ולמרות שבעת כתיבת שורות אלו לא צוין מוצר ריישי באתר מושו, לעיתים קרובות חברות מתרחבות – כך שאפשר לעקוב אם בעתיד מושו תציע גם ריישי ישראלית בגידול מקומי. בנוסף, פורמולת Myco Woman (מיקו וומן) של מיקוליביה (ראה בהמשך בפרק מאיטקה) משלבת ריישי יחד עם שיטאקה, מאיטקה וטרמטס כדי לתמוך בבריאות האישה, מה שמאפשר להפיק מריישי תועלת סינרגטית עבור איזון הורמונלי ואנרגטי כאחד .

סינרגיה טיפולית: הריישי ידועה כפטרייה “מאזנת”, ולכן היא מככבת במגוון שילובי פטריות מרפא. בזכות פרופיל ההשפעה הרחב שלה (השפעה גם על מערכת החיסון, גם על מערכת העצבים וגם על איברים פנימיים כמו כבד וכליות), היא מהווה בסיס נהדר לפורמולות רבות. למשל, פורמולות לחיזוק מערכת החיסון מרבות לשלב ריישי עם פטריות כמו שיטאקה ומאיטקה – שילוש שמשלים אחד את השני.

הריישי תורמת את יכולתה לאזן את מערכת החיסון (לעורר אותה בעת חולשה, אך גם למתן תגובת-יתר דלקתית), השיטאקה מביאה פוליסכריד מיוחד בשם לנטינן שממריץ את המערכת החיסונית להתמודדות עם זיהומים, והמאיטקה מוסיפה רכיבים שמשפיעים על תאי חיסון ומווסתים רמות סוכר (מה שתומך בחולים שסובלים גם מבעיות מטבוליות) . שילוב כזה – ריישי-שיטאקה-מאיטקה – נחקר גם מדעית; נמצא כי בפעולת גומלין, שלושתן יחד עשויות ליצור אפקט סינרגטי בשפעול ייצור ציטוקינים מעוררי חיסון, אף יותר מכל אחת לחוד . בפן ההורמונלי ואיזון גוף-נפש, ריישי היא פרטנרית נהדרת לפטריות אדפטוגניות אחרות. לדוגמה, שילוב שלה עם קורדיספס – האחת מרגיעה ומפחיתה סטרס, השני מעורר ומגביר אנרגיה – מעניק “איזון יין-יאנג” לגוף.

ברפואת צמחים אינטגרטיבית, ישנן פורמולות סיניות המשלבות ריישי עם ג׳ינסנג ופטריות אחרות לחיזוק כללי לאחר מחלה ממושכת: הריישי דואגת להרמוניה פנימית, בעוד הג’ינסנג וקורדיספס משיבים כוח פיזי. הריישי גם משתלבת בטבעיות בפורמולות לבריאות האישה – כפי שעשתה מיקוליביה בפורמולת Myco Woman – שם היא כנראה נועדה להוריד מתח ולסייע באיזון מערכות (יתכן שגם בהפחתת תסמיני גיל המעבר כמו קשיי שינה וחרדה). נציין עם זאת, שיש להיזהר בשילוב ריישי עם תרופות מדכאות חיסון (כמו סטרואידים במינון גבוה, תרופות לאחר השתלות וכו’) מכיוון שהשפעתה מעודדת החיסון עלולה להתנגש עם מטרת התרופה.

כמו כן בשילוב עם מדללי דם יש לנקוט משנה זהירות, כי ריישי עלולה להגביר מעט נטייה לדימום . לסיכום, הריישי היא פטרייה ורסטילית המתאימה כמעט לכל קומבינציה – אולי זו הסיבה שברפואה הסינית המסורתית נהגו לומר עליה שהיא “משפיעה לטובה על לב, ריאות, כבד, טחול וכליות” – כלומר, על חמשת איברי הליבה.

זנב התרנגול (Trametes versicolor) – פטריית החיסון הצבעונית

רקע היסטורי ותרבותי: פטריית “זנב התרנגול”, הידועה גם בשמה הלטיני Trametes versicolor או Coriolus versicolor, היא פטריית עץ נפוצה ביותר – למעשה אחת הנפוצות בעולם. אפשר למצאה גדלה בצורת מניפה יפהפייה וצבעונית על גדמי עצים כרותים וגזעים מתים, עם טבעות בגווני חום, כתום, לבן ואפור המזכירות את דוגמת נוצות זנב ההודו (ומכאן שמה האנגלי Turkey Tail – זנב תרנגול הודו). ברפואה הסינית המסורתית היא נקראת “יונזי” (Yun Zhi, 云芝), וגם לה יש היסטוריית שימוש ארוכה, בעיקר לטיפול בזיהומים ולחיזוק החיוניות לאחר מחלות. בניגוד לפטריות אחרות, זנב התרנגול אינו מאכל – המרקם שלה קשה כעץ – ולכן השימוש בה תמיד היה במיצויים או בחליטות ארוכות. במערב, הפטרייה הזו זכתה לתהילה מדעית החל משנות ה-70 של המאה ה-20, כאשר חוקרים ביפן הצליחו לבודד ממנה פוליסכריד רב-עוצמה בשם PSK (Polysaccharide-Krestin). ה-PSK הפך במרוצת השנים לתרופה רשומה ביפן הניתנת כטיפול משלים לחולי סרטן, ובעקבותיו כונתה זנב התרנגול “תרופת הפטריות הסודית של יפן”.

יתרונות בריאותיים ומחקרים: התחום בו הפטרייה זנב התרנגול נחקרה בצורה המקיפה ביותר הוא אימונולוגיה וסרטן. הפוליסכרידים המופקים ממנה (כמו PSK ו-PSP) ידועים כ”ביולוג’יקל ריספונס מודולטורס” – חומרים המגבירים את תגובת מערכת החיסון נגד גידולים ונגד זיהומים. להלן כמה נתונים בולטים: ביפן, תמצית PSK אושרה כבר בשנות ה-80 כתרופה נלווית בטיפול בסרטן, במיוחד בסרטני מערכת העיכול. מחקרים קליניים גדולים שם הראו כי הוספת PSK לטיפול כימותרפי האריכה תוחלת חיים של מטופלים בסרטן הקיבה והמעי הגס בהשוואה לכימותרפיה בלבד.

מטא-אנליזה שסקרה מספר ניסויים מצאה ירידה משמעותית בסיכון לתמותה בקרב חולי סרטן שקיבלו מיצוי זנב התרנגול כטיפול משלים, לעומת אלה שלא קיבלו . לדוגמה, בקרב חולי סרטן הקיבה והמעי הגס שעברו ניתוח וכימותרפיה, שיעור ההישרדות ל-5 שנים היה גבוה יותר באופן מובהק בקבוצה שנטלה PSK . גם בסרטן הוושט וסרטן ריאה מסוג NSCLC יש עדויות שיפור מסוימות בשילוב התמצית . חשוב לציין: ה-PSK ביפן ניתן בהזרקה או בכמוסות מרוכזות במינונים גבוהים, תחת פיקוח רפואי. מעבר לאונקולוגיה, מחקרים מצאו שתמציות Trametes versicolor יכולות לפעול גם כאימונוסטימולטור כללי: בניסוי קליני קטן בארה”ב, חוקרי מכון הסרטן של אוניברסיטת פנסילבניה נתנו תמצית פטריית זנב התרנגול לנשים שסיימו טיפול לסרטן השד, ומצאו עליה בפעילות תאי ה-NK (הורגים טבעיים) אצל אלו שנטלו את התוסף, מה שמעיד על חיזוק חיסוני בתקופת ההחלמה.

מבחינת פעילות אנטי-ויראלית – ישנן עדויות ראשוניות (בעיקר ממעבדה) שהפטרייה מכילה רכיבים המעכבים שגשוג של נגיפים שונים, ואף נבחנה כהשלמה טיפולית בזיהומי HPV ו-HIV. למשל, מחקר פתוח אחד הראה כי מריחת ג’ל נרתיקי המכיל תמצית קורדיולוס (זנב תרנגול) סייעה לטפל בנגעים טרום-סרטניים קלים בצוואר הרחם שנגרמו מווירוס הפפילומה (HPV) . כיוון מרתק חדש הוא חקר השפעת הפטרייה על המיקרוביום של המעי: ניסוי הראה ש-PSP (פוליסכריד נוסף מזנב התרנגול) פועל כפרה-ביוטיקה – הוא עודד גדילה של חיידקי מעי מועילים ומיתן צמיחת חיידקים בעייתיים, ובכך תרם לאיזון אוכלוסיית החיידקים במעי.

בהקשר של סוכרת או כולסטרול, אין הרבה מחקרים על זנב התרנגול, שכן עיקר הפוקוס היה חיסוני. אולם בשל תכולת הפוליסכרידים הגבוהה, ייתכן שגם לה יש השפעות משניות מיטיבות על חילוף חומרים (כמו למאיטקה ושיטאקה). רמת הראיות ביחס לפטרייה זו היא מעניינת: מצד אחד, יש מחקרים קליניים גדולים ומבוססים (ביפן, עם PSK) שמעידים על תועלת מובהקת בשיפור הישרדות מסרטן. מצד שני, מחוץ לאסיה מחקרים אלו פחות מוכרים, ובמערב ה-PSK אינו מאושר כתרופה אלא נמכר כתוסף. לכן, במונחים מערביים, היינו אומרים שזנב התרנגול הוכחה כיעילה כטיפול משלים בסרטן (עדויות ברמה יחסית גבוהה, כולל ניסויי Phase III ביפן), ובשאר התחומים יש ראיות בינוניות – מעט מחקרים קליניים קטנים התומכים בשיפור בתפקוד מערכת החיסון ובהחלמה. הפרופיל הבטיחותי שלה טוב: מדובר בפטרייה אכילה-בטוחה (אמנם לא “אכילה” במובן הקולינרי כי היא קשה, אבל לא רעילה). במינונים גבוהים מאוד תוארו תופעות לוואי קלות כגון צואה כהה או ציפורניים כהות (תופעה משעשעת שדווחה בחלק מהמטופלים ביפן שנטלו PSK לאורך זמן – כנראה פיגמנט כלשהו המצטבר). כמו כן, לנשים בהריון ומניקות לרוב ממליצים להימנע בשל חוסר מידע.

צורות צריכה נפוצות:

• פרוסות פטרייה מיובשות (לחליטה/בישול): דרך מסורתית היא לקחת את גוף הפרי היבש (בד”כ בצורת “מניפה”) ולבשלו במים לאורך זמן להכנת מרקחת. זה דומה להכנת תה ריישי – הפטרייה קשה ודורשת בישול ארוך כדי לחלץ ממנה את החומרים. כיום ניתן לרכוש חתיכות משופשפות של פטריית זנב התרנגול מיובשת ולהכין בבית תה/ציר. היתרון – צורה טבעית ופשוטה; החיסרון – תהליך ארוך, והטעם אדמתי-מריר קמעה.

• אבקת פטרייה גולמית: אבקה דקיקה של גוף הפטרייה (ללא מיצוי). ניתן לערבב בשייק, אך כאמור – מאחר והפטרייה כמעט בלתי לעיסה, אבקה זו לבדה עשויה להיות פחות זמינה. בד”כ ממליצים אם משתמשים באבקה גולמית, לשלב אותה בבישול (למשל להוסיף למרק) כדי למצות את החומרים.

• תמצית פוליסכרידים מרוכזת: זהו המוצר הנפוץ יותר – אבקה או כמוסות של תמצית תקנית מזנב התרנגול, לרוב סטנדרטית לתכולת פוליסכריד גבוהה (40-50%). תמצית כזו מופקת במפעל בתהליך מיצוי וריכוז, ובמקרים מסוימים אף התססה. התוצאה היא אבקה מרוכזת שקל לצרוך. היתרון – זו הצורה שנחקרה (למשל מקבילה ל-PSK היפני); החיסרון – תרומה מצומצמת של שאר רכיבי הפטרייה, כי מתמקדים בעיקר בפוליסכרידים.

• טבליות PSK/PSP: בארצות המזרח זמינים תכשירים פרמצבטיים המכילים את הרכיבים הללו מבודדים. במערב זה נדיר, אך יש תוספים שמתגאים בכך שמוצריהם מכילים גם PSP וגם PSK (לרוב אלו מיצויים מתקדמים).

• כמוסות תערובת: פעמים רבות זנב התרנגול משולבת בכמוסה יחד עם פטריות מרפא נוספות כתערובת לחיזוק מערכת החיסון. למשל, חברות רבות מציעות “קומפלקס פטריות” שבו נמצאת גם Trametes versicolor במינון מסוים. היתרון – אפקט רחב (סינרגיה); החיסרון – מינון נמוך יותר מכל רכיב.

מוצרים בבית מרקחת מרים: מותג MUSHU מגדל בישראל את פטריית זנב התרנגול על מצעי עצים ומציע אותה בצורה ייחודית: אבקת תמצית של גוף פרי. כלומר, מושו כבר מבצעת את המיצוי וריכוז החומרים הפעילים מהפטרייה, ומספקת אבקה שטובה לערבוב במים או במזון . זה הופך את הצריכה לקלה – חצי כפית ביום במשקה – ומבטיח זמינות גבוהה של PSK ו-PSP. מותג MycoSpring פיתח גם הוא תמציות Trametes – ניתן להשיג טינקטורה (נוזל) מרוכזת של Turkey Tail מתוצרתם, וכן אבקת מיצוי יבשה בריכוז גבוה. Tulsi משווקת כמוסות ואבקות תפטיר של Trametes; מוצרים אלה נחשבים “עדינים” יותר – אולי מתאימים לאנשים שרוצים תחזוקה חיסונית קלה לאורך זמן, ולא מינון כבד. חברת מיקוליביה שילבה את זנב התרנגול בשתי פורמולות לפחות: Myco Woman (תערובת לבריאות האישה) ו-Myco Digest (תערובת לבריאות העיכול). בפורמולת מיקו וומן, טרמטס פועלת לצד ריישי, מאיטקה ושיטאקה לספק תמיכה חיסונית-הורמונלית הוליסטית לגוף האישה . במיקו דייג’סט, טרמטס היא המרכיב העיקרי (כולל תמצית ואבקה שלה בכל כמוסה) – מה שמנצל את תכונותיה האנטי-דלקתיות והפרה-ביוטיות להרגעת דלקות קיבה ומעי . שילוב זה של Mushu, MycoSpring, Tulsi ומיקוליביה מציע ללקוחות מגוון אפשרויות – מהמסורתית ועד המודרנית – לנצל את כוחה של פטריית זנב התרנגול.

סינרגיה טיפולית: פטריית זנב התרנגול כמעט תמיד משחקת תפקיד צוותי כאשר מדובר בטיפול נטורופתי. נדיר שהיא ניתנת לבד – לרוב היא חלק מפורמולת פטריות רחבה יותר. כאמור, שילוב קלאסי הוא עם שיטאקה ומאיטקה עבור שיפור תפקוד חיסוני רחב: שלושתן יחד הראו במחקר על עכברים כי הן מעוררות בליעת תאים חיסוניים (פגוציטוזה), פעילות תאי NK והפרשת ציטוקינים, כאשר השילוב היה היעיל ביותר לעומת כל פטרייה בנפרד ואף לעומת תוסף פטריות מסחרי (AHCC) . כלומר, במקרה של פטריות אלה, השלם גדול מסכום חלקיו – כל פטרייה מפעילה מסלול חיסוני מעט אחר, ויחד הן מכסות יותר שטחים בהגנה החיסונית. גם בטיפול בסרטן, שילובים נפוצים: לעיתים זנב התרנגול משולבת עם פטריות כמו ריישי ושוויצריה מפותלת (Poria cocos) בפורמולות סיניות לחולי סרטן, כדי להעניק גם תמיכה חיסונית (מטרמטס) וגם תמיכה אנרגטית והרגעת נפש (מריישי). עבור חולים אונקולוגיים, שילוב פטריות יכול לספק סינרגיה ביולוגית: לדוגמה, מחקר אחד מצא שתמצית פטריות משולבת (שכללה גם טרמטס) הצליחה לעכב שגשוג של תאי סרטן שד במעבדה יותר מאשר מרכיב בודד, בזכות עיכוב מסלולי חלוקת תאים מרובים . בפן של בריאות המעיים, זנב התרנגול זוכה כעת להתעניינות כשילוב עם פרוביוטיקה – ישנם תוספים שמשלבים את הפטרייה עם חיידקים ידידותיים כדי לשפר את הישרדותם ולתמוך ברירית מעי בריאה. שילוב עם Lion’s Mane (הרעמה) כבר הוזכר – במיקו דייג’סט למשל – שם כנראה נהנים גם מהשפעה חיסונית מקומית וגם מהשפעה עצבית-אנטי-דלקתית במערכת העיכול. לאור השימוש הנרחב בטרמטס כטיפול בסרטן, אחת השאלות היא האם בטוח לשלב אותה עם תרופות כימותרפיות והקרנות. מחקרים מצביעים שכן – ואף יותר מכך, יש ראיות לסינרגיה עם הטיפול הקונבנציונלי: למשל, מתן PSK לצד כימותרפיה הגביר את שיעורי ההישרדות כאמור, ויש עדויות גם להגברת יעילות הקרינה כשהיא משולבת עם פטריות (כנראה בשל המרצת מערכת החיסון לתקוף תאים סרטניים פגועים) . עם זאת, כמובן שכל שילוב כזה דורש ייעוץ אונקולוגי פרטני. עבור האדם הבריא, שילוב זנב התרנגול עם פטריות נוספות כמו ריישי, שיטאקה, מאיטקה ואחרות בפורמולת “הגנה חיסונית” יכול להוות תוסף רב-עוצמה בעונת החורף – רבים מהמטפלים ברפואה משלימה בתל אביב ממליצים על פורמולות רב-פטרייתיות לחיזוק כללי במקום על פטרייה יחידה, מתוך ההבנה שהגיוון הפטרייתי מעניק כיסוי רחב יותר של מנגנוני תמיכה חיסונית.

שיטאקה (Shiitake) – הפטרייה היפנית לשפע ובריאות

רקע היסטורי ותרבותי: פטריית השיטאקה (Lentinula edodes) היא אולי המוכרת ביותר כפטריית מאכל משובחת, אך בנוסף להיותה טעימה היא גם פטריית מרפא רבת-ערך. מקור שמה היפני “שִיטא-קה” הוא בצירוף המילים שִיטַה (Shii – עץ ממשפחת האלון שעליו היא גדלה) וקֶה (take – פטרייה), כלומר “פטריית עץ השִיטַה”. לפני אלפי שנים, בסין וביפן, כבר הבחינו התושבים המקומיים שסועדי השיטאקה חולים פחות. היא גודלה כבר במאה ה-12 ביפן על גזעי עץ בשיטה מסורתית (הנחת ענפים נגועים בנבגי שיטאקה ביער) והפכה למזון יומיומי בעל ערכים רפואיים. בסין נקראה “הוונג גו” (香菇) – “הפטרייה הריחנית” – בשל הארומה האופיינית שלה. השיטאקה מסמלת שפע ובריאות במזרח; היא הוגשה לקיסרים כמאכל גורמה וברפואה העממית שימשה לטיפול בהצטננויות, לחיזוק דם ואף כ”תרופת אהבה” להגברת חיוניות. כיום, בזכות טעמה הבשרני ומרקמה הנעים, השיטאקה היא הפטרייה השנייה הכי מתורבתת ונצרכת בעולם (אחרי פטריות הכפתור) – אך חשיבותה הרפואית לא פחותה מחשיבותה הקולינרית.

יתרונות בריאותיים ומחקרים: השיטאקה עשירה ברכיבים תזונתיים – חלבון, סיבים תזונתיים, ויטמינים (כמו B5, ניאצין) ומינרלים (נחושת, סלניום). עם זאת, את סגולותיה המרפאות נהוג לייחס בעיקר לפוליסכריד ייחודי בשם לנטינאן (Lentinan) ולתרכובות אחרות כגון אריטדנין. הלנטינאן הוא בטא-גלוקן ארוך מסועף שנמצא בעיקר בדופן תאי הפטרייה. מה ידוע עליו? היפנים חקרו אותו בהרחבה וגילו שיש לו יכולת להגביר את הפעילות של מערכת החיסון – בפרט גירוי תאי T ומאקרופאג’ים – ובכך לסייע לגוף להילחם בגידולים ובזיהומים . ביפן משמש הלנטינאן כתרופה אינטרונית (להזרקה) הניתנת יחד עם כימותרפיה לחולי סרטן, במיוחד בסרטן הקיבה. מחקרים שם מצאו כי הזרקות שבועיות של לנטינאן לחולי סרטן קיבה וערמונית, בשילוב הטיפול הסטנדרטי, תרמו להארכת חייהם בכמה חודשים עד שנים בהשוואה לקבוצות שלא קיבלו את התוסף . לדוגמה, במחקר על חולי סרטן קיבה מתקדם שטופלו בכימותרפיה, קבוצת המשנה שקיבלה גם לנטינאן הראתה שיעור הישרדות ל-5 שנים גבוה בכ-10% לעומת כימותרפיה בלבד . גם בסרטני מעי, כבד ולבלב היו דיווחים על הארכת חיים בשילוב לנטינאן . חשוב להדגיש שבמרבית המחקרים הללו הלנטינאן ניתן בזריקה לוריד – מה שמאפשר מינון גבוה וישיר. בנטילה דרך הפה, לא ברור אם כמות מספקת ממנו נספגת בדם (קיימות טענות שחלקו מתפרק במערכת העיכול). מעבר לסרטן, השיטאקה נחקרה בהקשר חיזוק החיסון במצבי חולשה וזיהום: במחקר שנערך באוניברסיטת פלורידה, 52 מבוגרים בריאים אכלו מדי יום כ-5 גרם פטריות שיטאקה מיובשות (כשתי פטריות) במשך 4 שבועות. בסיום התקופה, בדיקות הדם הראו שיפור בתפקוד תאי החיסון (כגון עליה בפעילות תאי Tγδ) וירידה ברמות חלבון דלקתי (CRP) בהשוואה למצב ההתחלתי . המשתתפים “חיזקו את מערכת החיסון והפחיתו את הדלקת” רק באמצעות אכילת שיטאקה יומיומית – ממצא מרשים המצביע על כך שגם כמזון, לשיטאקה השפעה אימונולוגית. בתחום בריאות הלב, מחקרים בבעלי חיים מצאו שהתרכובת אריטדנין שבשיטאקה עוזרת להוריד רמות כולסטרול (בייחוד הפחתת LDL). בניסויים על עכברים ותאים, אריטדנין עיכב אנזימים במטבוליזם השומנים ובכך הוריד את רמות הכולסטרול. בבני אדם, אין עדיין מחקר חד-משמעי שמראה ששיטאקה לבדה מורידה כולסטרול, אבל היא בהחלט נחשבת מזון ידידותי ללב בזכות תכולת הנוגדי חמצון והסיבים שלה . בסקירה כללית על שיטאקה צוין שהיא עשויה לסייע גם כנוגדת וירוסים וחיידקים – למשל לתמציות שלה הייתה פעילות אנטי-ויראלית במבחנה נגד HIV, ופעילות אנטי-בקטריאלית נגד חיידקי עששת. אולם אין הוכחות קליניות שהיא מרפאת זיהומים בבני אדם, ולכן יש לקחת זאת בערבון מוגבל . מבחינת רמת אמינות, אפשר להגיד שיש ראיות בינוניות-גבוהות לאפקט חיסוני (הודות למחקרים קליניים כגון זה של אונ’ פלורידה ולניסיון הנרחב ביפן עם לנטינאן) . מנגד, בתחומים כמו כולסטרול, אנטי-ויראלי, ובריאות כבד – הראיות חלשות או מוגבלות למעבדה בלבד. ומה לגבי תופעות לוואי? שיטאקה נחשבת בטוחה מאוד למאכל עבור הרוב. חריג אחד הוא “דרמטיטיס שיטאקה” – תגובה אלרגית נדירה הנגרמת אצל אנשים שאכלו שיטאקה לא מבושלת מספיק. היא מתבטאת בפריחה מגרדת בגוף בצורת פסים (לכן נקראת גם “פריחת שוטים”), ונגרמת על ידי הלנטינאן שנותר פעיל ואצל רגישים מעורר שחרור היסטמין בעור. הבשורה הטובה: הבעיה עוברת מעצמה, ובישול יסודי של השיטאקה מנטרל את הלנטינאן הגולמי וכך מונע את התופעה.

צורות צריכה נפוצות:

• בישול קולינרי (טרי/מיובש): הדרך הפשוטה – לאכול שיטאקה כחלק מהתזונה. פטריות טריות או מיובשות (שהושרו במים) ניתן להוסיף למרקים, מוקפצים, תבשילי אורז וכו’. כך מקבלים גם ערכים תזונתיים וגם קצת ערכים רפואיים. מינון טיפולי דרך האוכל יהיה בד”כ גבוה – למשל 5-10 פטריות ביום – אבל לאנשים שאוהבים שיטאקה זה לא עונש כלל!

• אבקת שיטאקה: קיימות אבקות של שיטאקה מיובשת וטחונה. ניתן לשלב אותן בשייק או לבלוע בכף. כפי שציינו, אם רוצים לנצל את הפוטנציאל עד תום, עדיף לערבב את האבקה במרק חם או תה (לבשל אותה קלות).

• תמצית לנטינאן בהזרקה: זו אופציה רפואית הקיימת בעיקר במזרח, לא בשימוש ביתי. אז נזכיר אותה רק בהקשר המחקרי.

• כמוסות תמצית/אבקה: הדרך הנוחה למי שרוצה מינון קבוע. יש כמוסות שמכילות תמצית שיטאקה מועשרת בלנטינאן (למשל סטנדרטיזציה ל-15% פוליסכרידים), לעיתים כמוסות שמכילות גם אבקת גוף הפרי וגם תמצית יחד.

• שילובים בפורמולות: שיטאקה כמעט תמיד מופיעה בפורמולות פטריות (כמו מיקו וומן, מיקו דייג’סט, או תכשירי Immune Support מערביים). יש גם תוסף מוכר בשם AHCC (Active Hexose Correlated Compound) שמיוצר מתפטיר של שיטאקה בתסיסה – זה מוצר פטנט שפותח ביפן כמעין “שדרוג” של השיטאקה למטרות חיסוניות.

מוצרים בבית מרקחת מרים: בתחום השיטאקה, בית מרקחת מרים מספק פתרונות הן לאוהבי הגישה הטבעית והן למבקשי התוספים הנוחים. ניתן לרכוש פטריות שיטאקה מיובשות באיכות גבוהה – לשימוש בבישול בבית (להכנת מרק מיסו עשיר או תבשיל בריאות). כמו כן, מותג Tulsi מציע כמוסות שיטאקה המבוססות על תפטיר – אפשרות טובה למי שרוצה לקחת שיטאקה כתוסף לתחזוקה חיסונית יומיומית. מיקוליביה שילבה את השיטאקה בפורמולת Myco Woman (לצד ריישי, מאיטקה, טרמטס) – ולכן מי שנוטלת פורמולה זו למען בריאות האישה מקבלת גם את היתרונות החיסוניים והמטליים של השיטאקה במסגרת המוצר המשולב . כדאי לדעת שמיקוליביה מציעה גם מוצר Shiitake Pure עצמאי (בדומה לריישי פיור), המכיל תמצית ואבקת שיטאקה בכמוסות – למי שרוצה להת聚 דווקא על פטרייה זו (למשל, מטופלים שמעוניינים בה כאדפטוגן חיסוני אחרי מחלה). MycoSpring מייצרת תמצית שיטאקה מרוכזת (ניתן להתעניין דרך ערוצי ההפצה שלהם, כי לא תמיד מופיעים כל המוצרים באתר). בשורה התחתונה, לקוחות בית מרקחת מרים יכולים לבחור בין צריכת שיטאקה כתוסף מרוכז – בדמות כמוסה או טינקטורה – לבין הגישה הקולינרית/טבעית יותר.

סינרגיה טיפולית: השיטאקה, כאמור, “חיה בלהקה” היטב. היא חלק בלתי נפרד מהמנעד של פטריות המשולבות לחיזוק חיסוני. נוסחה מוכרת היא SMS – ראשי תיבות של Shiitake, Maitake, Reishi – שנמכרת בעולם כתערובת תמציות פטריות לחולים אונקולוגיים ומדוכאי חיסון. שילוב זה נובע מהמשלים בין פטריות אלה: שיטאקה מביאה את הלנטינאן שמעורר מקרופגים ותאי T, מאיטקה מספקת D-פוליסכריד שמגרה תאי NK ומווסת סוכר, וריישי מוסיפה טריטרפנים מרגיעי דלקת ותכונת אדפטוגן הרמוני . שילוב אחר הוא של שיטאקה עם כורכומין או ויטמין C – ישנן פורמולות שמערבבות פטריות עם צמחים, מתוך מחשבה שחומר כמו כורכומין (נוגד דלקת) יחזק את השפעת השיטאקה או שוויטמין C (נוגד חמצון) ישלים אותה. בהקשר של טיפולים בסרטן, השיטאקה (לנטינאן) ניתנת יחד עם כימותרפיה מסוג פלואורואורציל או תרופות אחרות. מחקרי כימיה הראו שלנטינאן עשוי להעלות את הרגישות של תאי סרטן לכימותרפיה מסוימת – כלומר, עוזר לתרופה לעבוד טוב יותר. מכאן הרציונל לתת למטופלים את שילוב התרופה עם הפטרייה. חשוב כמובן שצוות אונקולוגי יפקח על כך. לשימושים כלליים יותר, אם ניקח למשל שיפור בריאות העור – יש המשלבים שיטאקה (עשירה בנוגדי חמצון ובהרכבי כשלושתן) עם פטריית טרמטס כדי לעזור במצבי אקנה או דלקת עור, מתוך גישה של ריפוי “מבפנים”. השיטאקה גם מסתדרת היטב עם פטריות כמו אגאריקוס (Agaricus blazei) וצ’אגה בפורמולות אנטי-ויראליות טבעיות. יחד הן יכולות לכסות טווח רחב: שיטאקה לתמיכה חיסונית תאית, אגאריקוס לתמיכה בהגנה אנטי-ויראלית והגברת ייצור ציטוקינים (יש לה פוליסכריד שנחקר באיידס), וצ’אגה כנוגד חמצון חזק. בשורה התחתונה, אין כמעט פורמולת פטריות שבה השיטאקה “לא מסתדרת” עם האחרות – היא כאילו הפטרייה הידידותית של עולם המרפא. עם זאת, כדאי לזכור: שילוב פטריות = שילוב פעולות = גם פוטנציאל לתופעות לוואי מוגברות אצל מי שרגיש. למשל, אדם רגיש מאוד עלול לחוות אי נוחות עיכולית משילוב חזק מדי. ולכן, כמו תמיד, חשוב להתחיל במינונים מתונים ולעלות בהדרגה.

מאיטקה (Maitake) – פטריית הריקוד לבריאות וחוסן

רקע היסטורי ותרבותי: פטריית המאיטקה (Grifola frondosa) מקורה ביערות צפון-מזרח יפן, שם גדלה בבסיסי אלונים. משמעות השם “מאיטקה” ביפנית היא “פטריית הריקוד” – לפי האגדה, מי שהיה מוצא פטרייה גדולה כזו ביער היה רוקד משמחה, משום שבזמנים עברו הייתה שווה את משקלה בכסף. הפטרייה גדלה כגוש מסועף ומרובה כובעים גליים קטנים, המזכירים במראה להקת פרפרים או תרנגולות – ומכאן כינויה האנגלי “Hen of the Woods” (תרנגולת היער). במשפחה השבטית של פטריות המרפא, המאיטקה נחשבת ל”שותפה הנאמנה” – לא סופרסטאר בפני עצמה כמו הריישי, אך כזו שמוסיפים כמעט לכל פורמולת פטריות לקבלת אפקט מטבולי וחיסוני. ברפואה הסינית השתמשו בה לטיפול בסוכרת, בלחץ דם גבוה ולחיזוק הטחול והקיבה. היא גם נחשבה לפטריית מזון מעולה – ועד היום המאיטקה משמשת גם במטבח היפני והאיטלקי (שם היא נקראת “Signorina” – הגברת הקטנה).

יתרונות בריאותיים ומחקרים: המאיטקה נחקרה בעיקר בתחומי האימונולוגיה, האנדוקרינולוגיה והאונקולוגיה. אחד החומרים הפעילים המרכזיים בה הוא MD-fraction (או D-fraction) – תמצית פוליסכריד-חלבון שהראתה פעילות אנטי-גידולית ואימונומודולטורית. באופן כללי, לפטרייה זו כמה כיווני פעולה פוטנציאליים:

• חיזוק חיסוני ואנטי-סרטני: בדומה לפטריות אחרות, גם המאיטקה הראתה יכולת להגביר פעילות תאי מערכת החיסון. במחקר קליני קטן שנערך ביפן, נתנו תמצית מאיטקה ל-10 מטופלות עם סרטן שד מתקדם. אצל 6 מהן נצפתה התכווצות חלקית של הגידור או שיפור בתסמינים לאחר מספר חודשי טיפול (ללא כימותרפיה בו-זמנית) . אמנם מדובר בסדרת מקרים קטנה ללא ביקורת, אך היא עודדה מחקרי המשך. בניסוי אחר, 34 נשים לאחר מנופאוזה עם סרטן שד שקיבלו תמצית מאיטקה לצד טיפול סטנדרטי הראו שינויים חיוביים במדדי מערכת החיסון (כגון עלייה קלה בפעילות תאי NK) לעומת קבוצת ביקורת . בנוסף, במחקר פיילוט על מטופלים עם MDS (תסמונת מיאלודיספלסטית) – מצב טרום-לויקמי – תוסף מאיטקה הצליח לשפר את תפקוד הנויטרופילים והמונוציטים בדם, מה שמרמז על תמיכה בהתאוששות מח עצם לאחר פגיעה כימותרפית . מחקרים בעכברים הראו שהמתן אוראלי של מאיטקה סייע להתאוששות ספירת תאי הדם הלבנים לאחר טיפול כימותרפי, וכן הגן מפני דיכוי מערכת החיסון הנגרם מחומרים כמו ציקלופוספאמיד . הנתונים הללו מציבים את המאיטקה כפטרייה חשובה לטיפול תומך לחולים אונקולוגיים – כמובן ככלי משלים ולא כתחליף לטיפול הרפואי.

• השפעה על רמות סוכר וסינדרום מטבולי: ברפואה העממית המאיטקה שימשה כ”תרופת סבתא” לסוכרת, והמדע אכן מוצא לכך סימוכין ראשוניים. במחקרים על עכברים סוכרתיים, תמצית מאיטקה הפחיתה את רמות הגלוקוז בדם ושיפרה רגישות לאינסולין . מנגנון מוצע הוא שהפטרייה מכילה חומרים המדכאים פירוק עמילן או ספיגת גלוקוז במעי, וכן משפרים קליטת גלוקוז בתאים. ניסוי קליני קטן בארה”ב בחולי סוכרת סוג 2 מצא כי הוספת מאיטקה לתזונה גרמה לירידה מתונה בגלוקוז בצום בהשוואה לבלי מאיטקה, אם כי ההבדל לא היה גדול מאוד. חוקרים אחרים דיווחו שצריכת מאיטקה יכולה לסייע בירידה במשקל כחלק מדיאטה, כנראה דרך העלאת תחושת שובע (כי היא עשירה בסיבים) ושיפור חילוף חומרים. אמנם אין עדיין מחקר גדול כפול-סמיות המאשר “מאיטקה כתרופה לסוכרת”, אבל זו פטרייה מבטיחה בתחום זה.

• לחץ דם ופרופיל שומנים: במחקרי חיות הראו שמאיטקה יכולה לתרום להרחבת כלי דם קלה ולהורדת לחץ דם גבוה (אצל חולדות עם יתר לחץ דם). כמו כן דיווחו על ירידה בטריגליצרידים ושיפור פרופיל כולסטרול אצל עכברים שקיבלו אבקת מאיטקה במזונם. ייתכן שהסיבים והנוגדי חמצון שבפטרייה ממלאים תפקיד בכך.

  
  

  בנוסף לכל אלה, המאיטקה מכילה כמות נאה של ויטמין D (כאשר מייבשים אותה בשמש, היא מסנטזת הרבה ארגוסטרול -> ויטמין D2), ולכן יכולה לתרום לבריאות העצם. בפטרייה גם זוהו נוגדי חמצון כמו חומצה אולאית וחומצה פאלמיטית (שידועות כשומנים טובים ללב).

  
  

  באשר לרמת המחקר – בתחומי הסרטן והחיסון, המאיטקה נחשבת בעלת ראיות מוקדמות-בינוניות: יש תוצאות מעודדות מכמה ניסויים קליניים קטנים וסדרות מקרים , אך טרם הצטברו ניסויים רחבים. בתחום הסוכרת – הראיות עוד בעיקרן בחיות, ולכן הן ראשוניות בלבד לגבי בני אדם. כך או כך, המאיטקה היא פטרייה עם פרופיל בטיחות גבוה: היא נאכלת בכמויות במטבח היפני, ולא ידוע על רעילות או תופעות לוואי משמעותיות. אחת הבודדות היא שדווח על הגברת דימום בחולים שלקחו מאיטקה עם מדללי דם – בדומה לריישי – אז מומלץ זהירות במצבים אלה . כמו כן, מאחר והיא מורידה סוכר, מי שעל תרופות להיפרגליקמיה צריך לנטר שלא ירד הסוכר מדי .

צורות צריכה נפוצות:

• מאכל גורמה: מאיטקה היא גם מאכל מבוקש (בארה”ב נמכרת גם בשם “פטריית ראש הכבשה” או “פטריית התרנגולת”). ניתן לבשל אותה טרייה – הטעם אגוזי-מעודן והמרקם בשרני. משלבים אותה בפסטות, מרקים, מוקפצים וכו’. גם כתוספת תזונתית בלבד, אכילת מאיטקה כחלק מהדיאטה מעניקה סיבים וערכים.

• אבקה מיובשת: אבקת מאיטקה זמינה, וניתן לשלב כפית ממנה ביוגורט, שייק או מרק.

• תמצית מרוכזת (אבקה/נוזל): יש תמציות Maitake שלעיתים מכונות SX-fraction או D-fraction, בהתאם לשיטות מיצוי שונות. אלו מיועדות למטרות טיפוליות כמו חיזוק חיסון. הן נמכרות בכמוסות או בטיפות.

• כמוסות/טבליות קומפלקס: כאמור, לרוב המאיטקה נמכרת כחלק מתערובת. אבל יש גם כמוסות Maitake נפרדות – לרוב יכילו תמצית תקנית לאחוז מסוים של בטא-גלוקנים.

• פורמולות ייעודיות: קיימות פורמולות Maitake למשל בשם “Maitake SX” לסוכרתיים, “Maitake D-fraction” לחולי סרטן (ביפן נמכר אפילו בצורה להזרקה ניסיונית).

מוצרים בבית מרקחת מרים: מותג מיקוליביה מוביל בארץ בשימוש במאיטקה: בפורמולת Myco Woman שלהם יש שילוב של מאיטקה עם ריישי, שיטאקה וטרמטס – למטרות תמיכה בבריאות האישה, איזון הורמונלי וחיסוני . מאיטקה נבחרה לשם ככל הנראה בזכות השפעתה המאזנת מטבולית שיכולה להועיל לנשים בגיל המעבר (כידוע, איזון רמות סוכר והפחתת דלקת חשובים בשלב זה). מיקוליביה מציעה גם מוצר Maitake Pure בנפרד (כמוסות של תמצית ואבקת מאיטקה טהורה), עבור אלו המתמקדים בנושאי סוכר, משקל או חיסון. Tulsi מוכרת אבקות וכמוסות תפטיר מאיטקה – מתאימות למי שרוצה תחזוקה קלה של איזון מטבולי ואנרגטי. MycoSpring השיקה תמצית נוזלית של Maitake (בין מוצרי ה-single שלהם) – טיפות שניתן לקחת לפני הארוחה כדי לעזור באיזון גלוקוז. במידה והקורא הוא חובב בישול, בית המרקחת אף מספק לעיתים מאיטקה מיובשת או טרייה (בעונה) למכירה – שכן יש ביקוש גובר לפטריות גורמה בריאותיות בתל אביב. מותג MUSHU אינו מציע נכון לעכשיו מוצר מאיטקה, אך בהחלט ניתן לצפות שבעתיד שוק הפטריות בארץ יתרחב וזה יגיע.

סינרגיה טיפולית: המאיטקה, כאחות קרובה של השיטאקה, מופיעה בכל שילוב קלאסי של פטריות חיסון ומטבוליזם. דיברנו כבר על הטריו Maitake-Shiitake-Reishi המשמש לחיזוק כללי. המאיטקה ידועה גם בשילוב עם ויטמיני B ו-כרום בתוספי תזונה לסוכרת – הרציונל הוא לתקוף את בעיית הסוכר ממספר כיוונים: המאיטקה מגבירה רגישות לאינסולין, הכרום משפר את פעולת האינסולין, וויטמיני B (כמו ביוטין) מסייעים בחילוף החומרים. ישנה פורמולה לדוגמה בחו”ל הנקראת “GlycoTrax” ששילבה Maitake עם קינמון, Gymnema וצמחי מרפא לסוכרת. גם בשטח האיזון ההורמונלי בנשים, משלבים לפעמים Maitake עם צמחי מרפא כגון קוהוש שחור, אנג’ליקה סינית (דונג קווי) ואפילו עם פטריית פונרוז (Poria) – כדי לכוון למספר מנגנונים: המאיטקה לטפל בתסמונת מטבולית שלעיתים מלווה את גיל המעבר, והצמחים לאיזון אסטרוגני. שילוב פטריות בולט נוסף הוא Maitake + Agaricus blazei: שני אלו יחד נחקרו ואף נמכרו כתמצית משולבת תחת השם “MaitakeGold 404” – מחקר הראה שהשילוב הזה מעודד מאוד הפרשת ציטוקינים (IL-6,IL-12,IFN-γ) במודל חיסוני, יותר מכל אחד בנפרד . בהקשר של סרטן, יש מחקרים המשווים שילובי פטריות: למשל, משלבים Maitake עם Turky Tail (טרמטס) כדי לקבל גם אפקט ישיר נגד תאים סרטניים (מהמאיטקה) וגם הגברת שרידות (מהטרמטס). מחקרי מבחנה רמזו ששילוב D-fraction של מאיטקה עם ויטמין C ותרכובות כימותרפיות מסוימות גרם למוות מוגבר של תאי סרטן – ייתכן בשל הגברת ייצור אינטרפרון על ידי המאיטקה . בקיצור, המאיטקה היא פטרייה ורסטילית שמומלץ לשלב: לכל פורמולה היא מביאה “ערך מוסף” – מחיזוק החיסון ועד שיפור חילוף החומרים. כי הרי כשמערכת החיסון פועלת טוב ומאזן הסוכר טוב – הגוף כולו מתפקד בהרמוניה. הדבר היחיד שצריך לשים לב אליו הוא אינטראקציות עם תרופות: כאמור, שילוב Maitake עם תרופות סכרת חזקות עלול להוריד יותר מדי את הסוכר , אז יש לנטר. וכן שילוב עם מדללי דם – בהן היא יכולה להגביר קצת את האפקט (לא דרמטי, אך מצוין בספרות).

סינרגיה בין פטריות – למה לשלב וכיצד?

לאחר שהכרנו כל פטרייה בפני עצמה, כדאי להתבונן בתמונה הרחבה: שילובי פטריות מרפא (Mushroom Formulations) הם פרקטיקה נפוצה הן ברפואה המסורתית והן בשוק תוספי התזונה המודרני. הרעיון הבסיסי פשוט – לכל פטריית מרפא יש קשת של מרכיבים פעילים המשפיעים על מערכות גוף מסוימות. על ידי שילוב פטריות נבחרות, אפשר לקבל כיסוי רחב יותר של מנגנוני פעולה, וכמו כן לעיתים מתרחש אפקט סינרגטי שבו הפטריות מעצימות זו את פעילותה של זו.

שילובים נפוצים ודוגמאות מהשוק:

• “שלושת הגדולות” לחיסון: ריישי + שיטאקה + מאיטקה. שילוב זה נפוץ מאוד בפורמולות מערביות לחיזוק המערכת החיסונית, ולעיתים מוסיפים לו גם טרמטס (זנב התרנגול) ואגאריקוס בלייזי ליצירת “קומפלקס 5 פטריות”. דוגמה מקומית היא הפורמולה Myco Mix (מיקוליביה) או פטריות מרפא של חברות אחרות. מדוע השילוב? כל אחת מהשלוש מפעילה חלק אחר של מערכת החיסון: שיטאקה מפעילה מאקרופאג’ים ותאי T באמצעות לנטינאן , מאיטקה ממריצה תאי NK וייצור אינטרפרון באמצעות D-fraction , והריישי מסדירה ציטוקינים ומרגיעה דלקת כרונית באמצעות טריטרפנים . כך, שילוב שלהן נותן מענה גם לחיזוק חיסוני אקטיבי (נגד זיהומים וגידולים) וגם לריסון תגובות-יתר (נגד אלרגיות ואוטואימוניות) – איזון מושלם. ראיה מחקרית: בניסוי שהוזכר, קומבינציית שיטאקה+מאיטקה הייתה היעילה ביותר בשפעול תגובות חיסוניות בהשוואה לכל פטרייה בנפרד .

• שילוב לאיזון הורמונלי בנשים: ריישי + מאיטקה + טרמטס + שיטאקה. זהו בדיוק הרכב פורמולת Myco Woman של מיקוליביה . הרציונל: בתקופות כמו גיל המעבר או בעיות וסת, יש היבטים רבים – שינויים במטבוליזם (עלייה בסוכר, כולסטרול, לחץ דם), היחלשות מערכת חיסון ונטייה לדלקות, שינויי מצב רוח ושינה. כל ארבע הפטריות יחד פועלות כסינרגיה: מאיטקה מאזנת מטבולית (תסמונת מטבולית שנפוצה לאחר גיל המעבר), שיטאקה מחזקת חיסון (חשוב בגיל מבוגר), טרמטס משפרת עיכול וחיסון (למשל כנגד זיהומי HPV שעלולים להחמיר לאחר גיל המעבר עקב ירידה חיסונית), והריישי מרגיעה חרדה ומשפרת שינה . יחד הן מסייעות לאישה להתמודד עם קשת התסמינים בצורה טבעית ורב-מערכתית. ראיות: אף שלא נחקר ספציפית השילוב הזה במחקר יחיד, כל מרכיב מבוסס חלקית במחקר ותצפיות קליניות תומכות ביעילותו.

• שילוב לאנרגיה וסיבולת: קורדיספס + ריישי + קורדיספס (כן, בכוונה פעמיים קורדיספס: בבוקר ובצהריים, בערב ריישי). הרבה מטפלים ממליצים על שגרה כזו: לקחת קורדיספס בבוקר ובצהריים (להגברת ערנות וחיוניות), ולקחת ריישי בערב (להרגעה ושיקום). זה לא “שילוב בבטן” אלא שילוב ברוטציה יומית, אבל נחשב שיחד הן מביאות לאיזון יין-יאנג: הקורדיספס כממריץ יום, הריישי כמזין לילה. ישנן גם פורמולות קנויות המשלבות בקפסולה אחת קורדיספס+ריישי כדי שהשפעתן תהיה מאוזנת על מערכת העצבים (קורדיספס מעט מגרה את מערכת העצבים הסימפתטית לשיפור ביצועים, ריישי תומכת במערכת הפרא-סימפתטית לרוגע). ראיות: מחקר על עכברים הראה ששילוב קורדיספס עם צמחים אדפטוגניים אחרים (כמו ג’ינסנג) נתן תוצאות טובות בשיפור סיבולת בהשוואה לנפרד. על בני אדם, מחקר קטן הראה ששילוב ריישי עם שיטה (Astragalus) וקורדיספס שיפר איכות חיים בחולי עייפות כרונית.

• קומפלקס רב-פטרייתי למחלות קשות: כיום רווח השימוש במה שנקרא Mushroom Mixture – תערובת של 6, 7 ואף 10-12 פטריות שונות בתוסף אחד (למשל מוצר בשם MyCommunity של Paul Stamets בארה”ב משלב 17 זנים!). הרעיון הוא שמחלות מודרניות – סרטן, מחלות נוירודגנרטיביות, מחלות נגיפיות כרוניות – דורשות “מכלול” שלם של השפעות. לכן, שילוב של כמה שיותר פטריות עשוי לתת הגנה מקסימלית. כמובן, יש גבול לכמה רלוונטיות השפעות ניתן לצבור – אבל בפועל, חברות רבות מדווחות על סיפורי הצלחה עם פורמולות רב-פטרייתיות. דוגמאות: פורמולה אמריקאית בשם “Ten Mushroom Formula” משווקת לתמיכה בחולי HIV, ופורמולה “Five Defenders” (חמשת המגינים) נמכרת כתערובת לעונת השפעת (כוללת ריישי, שיטאקה, מאיטקה, קורדיספס, צ’אגה).

• מנגנונים ביולוגיים לסינרגיה: למה בעצם הפטריות משתלבות היטב? אחת הסיבות היא שלמרות שכולן מכילות בטא-גלוקנים, המבנה המולקולרי של כל בטא-גלוקן שונה מעט. חלקם מפעילים יותר את קולטני Dectin-1 על מאקרופאג’ים, אחרים את קומפלקס משלים, אחרים מעודדים ייצור סוגי ציטוקינים שונים. כך מערכת החיסון זוכה למעין “גירוי הוליסטי” כשהיא פוגשת תערובת. סיבה נוספת: רכיבים לא-סוכריים. למשל, ריישי מכילה טריטרפנים מרירים – שממילא לא נמצאים בשיטאקה או במאיטקה. קורדיספס מכילה אדנוזינים וקורדיספין – תרכובות המשפיעות על כלי דם והפקת ATP, שאין בפטריות עץ אחרות. Lion’s Mane מביאה הריצנונים התומכים במוח – ייחודי לה. לכן שילוב = יותר סוגי תרכובות פעילוֹת = יותר אפקט מערכתי.

• דוגמאות מהמחקר: הזכרנו כבר מספר מחקרים, נוסיף עוד דוגמה מעניינת: במחקר בתרבית, שילוב תמצית ריישי עם תמצית צמח הליגוסטרום (Ligustrum lucidum) גרם לשימור טוב יותר של איכות החיים בחולי סרטן ריאה בכימותרפיה מאשר כל אחד לחוד . זה מראה שהסינרגיה אינה רק בין פטריות-לפטריות, אלא לפעמים גם בין פטריות לצמחי מרפא אחרים – תחום מרתק שנקרא “MycoBotanicals”. חברות מודרניות החלו לשלב פטריות עם צמחים אדפטוגנים: למשל, פורמולה של חברת Host Defense בשם “Stamets 7” משלבת פטריות עם רודיולה וג’ינסנג לתמיכה מקיפה.

• איזון ולא הצפה: חשוב להבין שגם בסינרגיה יש מידה. יותר מדי רכיבים זה לא בהכרח יותר טוב. לפעמים שילוב של 10 פטריות במינון זעיר לכל אחת לא ישיג אפקט שאותו ניתן לקבל משילוב של 3 פטריות במינון ניכר. לכן בפורמולות איכותיות שוקלים היטב את מינוני כל רכיב. אצלנו בבית מרקחת מרים, צוות המומחים בוחר פורמולות מאוזנות – כמו של מיקוליביה, שם לא שמו “הכל מהכל” אלא בחרו 3-4 פטריות משלימות והתמקדו בהן במינון מוצלח.

שילובים ותאימות עבור מטופלי קנאביס רפואי: נציין נקודה מעניינת – רבים מלקוחות הפטריות הם מטופלי קנאביס רפואי. אלו אנשים הסובלים מכאבים כרוניים, דלקות, אולי סרטן, שמשתמשים בקנאביס להקלה. עבורם, שילוב פטריות יכול להיות דרך לתמוך בגוף במקביל: למשל, קנאביס מסייע בשיכוך כאב ובשינה, אבל יכול לדכא מעט את מערכת החיסון; פטריות כמו ריישי וטרמטס יכולות לחזק את החיסון ולשמור שהגוף לא יחשף לזיהומים. כמו כן, קנאביס לעיתים מגביר תיאבון – פטריות כמו מאיטקה יכולות לעזור שהעלייה באכילה לא תפגע בסוכר (כי הן משפרות מטבוליזם). לכן רפואה משלימה בתל אביב ומטפלים אינטגרטיביים החלו להמליץ למטופלי קנאביס לשקול גם תוספי פטריות. אין אינטראקציות שליליות ידועות בין פטריות מרפא לקנאביס, כך שהשילוב נחשב בטוח. מטופל יכול, למשל, לקחת בבוקר פורמולת פטריות לאנרגיה וחיסון, ובערב ליטול את שמן הקנאביס שלו לשינה – וכך לחיות באיכות חיים טובה יותר. כמובן, כל מקרה לגופו, ויש להתייעץ במקרים רפואיים מורכבים.

שאלות נפוצות על פטריות מרפא

• מה עדיף – אבקה או תמצית?

  
  

  תשובה: הבחירה בין אבקה לתמצית תלויה במטרה ובאדם. אבקת פטרייה מלאה (בין אם מגוף הפרי או התפטיר) מכילה את כל מרכיבי הפטרייה בהרכבם הטבעי. זוהי גישה הוליסטית – “מזון-על” – שלעתים עדיפה לתחזוקה כללית מתונה. עם זאת, אבקה לא תמיד נספגת היטב אם לא מבושלת, בשל דופן תאי הפטרייה הקשה. תמצית היא למעשה אבקה או נוזל מרוכז שהופקו בטכנולוגיה (בישול ארוך, מיצוי אלכוהולי וכד’) כדי להגביר את ריכוז החומרים הפעילים (בעיקר הפוליסכרידים) ולפרק את דופן התא. תמצית נותנת אפקט חזק יותר פר גרם, ולכן מתאימה כאשר רוצים להשיג השפעה טיפולית מורגשת – למשל שיפור קוגניציה, הורדת כולסטרול, תמיכה בחולה סרטן וכו’. האבקה עשויה להספיק למצבים כלליים – למשל לחיזוק מערכת החיסון בחילופי עונות או כהשלמה תזונתית – אבל במצבים אלה גם התמצית תעבוד מהר וחזק יותר. שיקול נוסף: הטעם. אבקות פטרייה יכולות להיות בעלות טעם אדמתי דומיננטי (במיוחד ריישי המרירה וקורדיספס בעלת הטעם האומאמי). אם הטעם מרתיע, ייתכן שתמצית בכמוסה תהיה עדיפה. מצד שני, יש הרואים באבקה מזון ולא “תרופה”, וכך קל להם פסיכולוגית לצרוך אותה כחלק משגרת האוכל (למשל לפזר אבקת רעמת האריה בקפה – טרנד פופולרי ל”קותי קפה” משופר). לסיכום, למי שרק מתחיל ורוצה לראות השפעה מהירה – תמצית היא בחירה טובה. למי שמעדיף טבעיות ורוצה לצרוך לאורך זמן כחלק מהתזונה – אבקה יכולה להתאים, אך חשוב לוודא שהמוצר איכותי (רצוי אבקה שבושלה או שעברה עיבוד להעלאת הזמינות).

• למי פטריות מרפא לא מתאימות?

  
  

  תשובה: באופן כללי, פטריות מרפא נחשבות בטוחות מאוד לאוכלוסייה רחבה, אך יש מספר אזהרות והתוויות-נגד:

  
  

  1. אנשים עם אלרגיה לפטריות או עובשים: מי שמפתח תגובה אלרגית בעת אכילת פטריות מאכל (כמו רגישות לפטריות שמפיניון) או שיש לו אלרגיה ידועה לנבגי עובש – עליו לנהוג בזהירות. חלק מתוספי הפטריות מכילים שאריות מצע גידול (למשל בתפטיר שגדל על דגנים), מה שעלול לעורר תגובה אלרגית. במקרה של אלרגיה ידועה, יש להתחיל במינון מזערי ולבחון תגובה, או להימנע כליל אם האלרגיה חריפה.

  
  

  2. נוטלי תרופות מדכאות חיסון: פטריות כמו ריישי, שיטאקה, טרמטס ומאיטקה מגבירות את פעילות מערכת החיסון. זה נפלא לרוב האנשים, אך אצל מי שצריך דווקא לדכא את החיסון – למשל מושתלי איברים הנוטלים ציקלוספורין, מטופלי מחלות אוטואימוניות על סטרואידים/ביולוגיות – עלולות הפטריות להתנגש במנגנון התרופה. החשש הוא שיעוררו את המערכת בניגוד למטרה הטיפולית. לכן בקבוצות אלה מומלץ להיוועץ ברופא לפני נטילת פטריות מרפא. לעיתים הרופא יאשר מינון נמוך, ולעיתים ימליץ להימנע.

  
  

  3. נוטלי תרופות מדללות דם: כמה פטריות (ריישי, מאיטקה, שיטאקה) הראו השפעה נוגדת צימות טסיות קלה. עבור רוב האנשים זה מועיל (מניעת קרישים), אך למי שכבר על קומדין, אספירין, פלביקס וכד’, קיים פוטנציאל זעיר להגברת סיכון לדימום . אין זה אומר שאסור – ישנם קרדיולוגים שמתירים זאת – אך צריך ליידע את הרופא ולעקוב אחר מדדים (למשל INR במקרה של קומדין). אם מתקרבת ניתוח אלקטיבי, לרוב ימליצו להפסיק פטריות כשבועיים לפני, בדומה להפסקת תוספים אחרים.

  
  

  4. סוכרתיים על תרופות: פטריות כמו מאיטקה, קורדיספס ואגריקוס ידועות כמורידות רמת סוכר בדם. אצל מי שנוטל אינסולין או תרופות חזקות לסוכרת, תיתכן ירידת סוכר מוגברת (היפוגליקמיה) אם משלבים מבלי להתאים מינון . ההמלצה היא שdiabetic מאוזן עם תרופות – אם רוצה להתחיל פטריות – ימדוד תכופות סוכר בימים הראשונים, ואם מבחין בירידה, ידבר עם הרופא על הורדת מינון התרופה.

  
  

  5. נשים בהריון ומניקות: אין מספיק מחקרים על שימוש בפטריות מרפא בהריון/הנקה, ולכן בדרך כלל נוקטים משנה זהירות וממליצים להימנע. בפועל, פטריות כמו שיטאקה ומאיטקה נאכלות בתרבויות שונות גם בהריון (כחלק מהתזונה), אך בצורת תוסף מרוכז מינונים גבוהים – עדיף שלא. בזמן הנקה, יש הרבליסטים שרואים בריישי וכד’ דבר חיובי לאם המניקה (להרגעה וחיזוק), אך שוב – היעדר מחקר גורף מוביל לגישת “ליתר ביטחון, לא”.

  
  

  6. ילדים קטנים: באופן כללי, אין התוויית נגד גורפת לילדים – בסין ויפן נותנים מרקי פטריות גם לקטנטנים. אבל כשמדובר בתמציות מרוכזות, יש לשים לב למשקל הגוף ולהתאים מינון. ילדים מתחת לגיל 5 כמעט ולא צריכים תוספי פטריות (אלא במצבים מיוחדים ובפיקוח מקצועי). לילדים גדולים יותר (6-12) ניתן לפעמים לתת פורמולת פטריות לחיזוק מערכת החיסון, אך במינון מחושב (למשל חצי מינון מבוגר). חשוב להתייעץ עם איש מקצוע מתחום רפואת הילדים/נטורופתיה לפני.

  
  

  7. חולי אסתמה ורגישויות נשימתיות: קיים תוסף פטריות מסוים (AHCC) שתוארו מקרים נדירים בו בהם מטופלים אסתמתיים קיבלו התקף בעקבותיו. ייתכן שזה לא מהפטריות אלא מזיהום צולב או תגובה אחרת, אך בכל זאת – אסתמטיים ואלרגיים צריכים לנהוג בזהירות, להתחיל לאט, ולבחור מוצרים איכותיים ללא מזהמים.

• 
  

• איך לבחור מוצר איכותי של פטריות מרפא?

  
  

  תשובה: שוק הפטריות עמוס במוצרים, ולא כולם נולדו שווים. הנה טיפים לבחירה נבונה:

  
  

  1. בדקו את מקור הגידול והרכב הגלם: האם המוצר מציין מאיזה חלק של הפטרייה הופק? מוצר איכותי יפרט אם הוא עשוי מ-גוף הפרי (Fruit body) או מ-תפטיר (Mycelium). לרוב, לגוף הפרי מיוחסת עוצמה גבוהה יותר מבחינת חומרים פעילים (בטא-גלוקנים וכד’), בעוד תפטיר יכול להכיל יותר רב-סוכרים מחומר המצע (לרוב אורז/דגן) ופחות מחומרי הפטרייה. יש ויכוח בתחום, אך רבים מעדיפים מוצרי גוף פרי או לפחות תפטיר שגודל באופן נוזלי נקי ללא מצע דגנים. מותגים כמו מושו ומיקוספרינג מצהירים מפורשות על שימוש ב-100% גוף פרי . מותגי ענק כמו Host Defense (של פול סטמטס) משתמשים דווקא בתפטיר – אך הם מגדלים אותו על דגן אורגני ומבטיחים ריכוז גבוה של חומרים. בשורה התחתונה: חפשו שקיפות. אם התווית כותבת רק “פטריית ריישי 500 מ”ג” בלי פירוט – שאלו את היצרן מה המקור.

  
  

  2. סטנדרטיזציה לפוליסכרידים: לרוב, הכוח של הפטריות נמדד בתכולת הפוליסכרידים (בטא-גלוקנים בעיקר). מוצרי פרימיום יציינו משהו כמו “תמצית מרוכזת, מכילה 30% פוליסכרידים” או מספר דומה . ככל שהאחוז גבוה יותר, סימן שהתמצית מרוכזת. עם זאת, הזהרו ממספרים גבוהים מדי – למשל מוצר הטוען ל->50% פוליסכרידים אולי עבר עיבוד יתר או מלא בתוספת עמילן. תכולה טיפוסית טובה היא 15%-40%.

  
  

  3. הימנעו ממוצרים עם מילוי עודף: לפעמים בכמוסות מוסיפים חומרי מילוי כמו מלחים, סוכרים או עמילנים. תעדיפו כאלה שרשימת הרכיבים שלהם קצרה: רק הפטרייה, אולי חומר הכמוסה (כמו HPMC) וזהו. מוצרים של מיקוליביה למשל מכילים “תמצית ואבקת פטריית X” ללא חומרים משמרים או צבעי מאכל .

  
  

  4. חפשו אישורים ובדיקות מעבדה: פטריות מרפא עלולות לספוח מתכות כבדות מהקרקע, ולכן רצוי לוודא שהיצרן בודק מתכות, הדברה וזיהומים מיקרוביאליים. מותגים טובים נוהגים לספק תוצאות בדיקה לפי בקשה. חלקם גם בעלי תקני GMP, כשרות וכו’ – שמעידים על פיקוח בתהליך הייצור.

  
  

  5. קראו ביקורות ומידע מדעי: מעבר לשיווק, בדקו אם יש למוצר אתר עם מידע מדעי או הפניות למחקרים. למשל, מיקוליביה ומיקוספרינג מפרסמים לפעמים קישורים למחקרים על הפטריות שלהם. זה מראה שהם מתבססים על ידע ולא רק על טרנד.

  
  

  6. מחיר ותכולה: השוו את כמות החומר הפעיל לעלות. לפעמים מוצר זול מכיל מעט מאוד פטרייה פעילה והרבה “מילוי”. עדיף לשלם מעט יותר ולקבל ריכוז גבוה. גם שימו לב לכמות בכמוסה – יש חברות שמכניסות רק 200 מ”ג בכמוסה, לעומת אחרות ש-500 מ”ג.

  
  

  7. התייעצו עם אנשי מקצוע: לבסוף, אל תהססו לפנות לרוקחים, נטורופתים או יועצים בבית מרקחת טבעי (כמו בית מרקחת מרים). אנו מכירים את ההבדלים בין המוצרים ויכולים לכוון אתכם למותג אמין שמתאים לצרכים שלכם.

בבחירה נבונה, תקבלו מוצר איכותי שייתן תמורה מלאה לבריאות – ותוכלו ליהנות מעוצמתן של פטריות המרפא בביטחון.€

דיסקליימר: המידע במאמר זה נועד לצורכי העשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. בכל מצב רפואי או נטילת תרופות, יש להיוועץ עם גורם רפואי מוסמך לפני התחלת שימוש בפטריות מרפא או תוספי תזונה כלשהם.