מה הם זני מקור ולמה אכפת לנו מהם?

דור 0 - זני המקור

המושג “זני מקור״ או ״זני מורשת״ (ובאנגלית, Landraces) מתייחס לקבוצה קטנה של זני קנאביס (במקרה שלנו) אשר הצליחו לשרוד ולהתפתח באופן טבעי במרחב הגיאוגרפי המקורי שלהם, ולהגיע ליציבות גנטית לאחר הכלאות עצמיות ללא מגע יד אדם. 

אולם, מבחינה פרקטית, אפשר להניח כי רבים מאותם זני מורשת במתכונתם המקורית – אבדו לנצח. הכלאות אינסופיות שנעשו במשך עשורים שלמים ברחבי העולם, במיוחד בארצות הברית, בריטניה ואירופה, גרמו ל-“גנטיקה מדוללת” שאינה מחזיקה בתכונות היציבות של זני המקור. עם זאת, יש כאלו שיבטיחו שבידיהם זני מורשת מקוריים – הנחשבים לזרעים היקרים ביותר בקרב אספנים, לא רק בגלל הגיוון הגנטי שלהם וערכם הרב לרבייה, אלא פשוט משום שהם קשים להשגה ולא ניתן לרכוש אותם בכל מקום בקלות.

כאשר זרעים מזני מורשת צומחים מחוץ לסביבה המקורית בה הם התפתחו, הם מייצרים פנוטיפים שונים לאותו זן מורשת. המושג “פנוטיפ” מתייחס לביטוי הפיזי של תכונות גנטיות בכל אורגניזם, ובמקרה שלנו – בצמח הקנאביס.

כפי שיפורט בהמשך, פנוטיפ שונה משמעו ככל הנראה ביטוי שונה במורפולוגיה של הצמח, פרופיל הקנבינואידים והטרפנים בצמח, באופן וקצב ההתפתחות שלו ושאר תכונות כמו זמן הפריחה. זנים שהם צאצאים ישירים של זני מורשת אשר גדלו בסביבה הלא מקורית שלהם (וכתוצאה מכך הם פיתחו “פנוטיפים” שונים) מכונים “Heirlooms”.

התפיסה הרווחת בקרב קהל צרכני הקנאביס לגבי אותם זני מורשת היא שאלו זנים בעלי פרופיל חומרים פעילים וטרפנים/פלבנואידים מאוזן יותר, היוצרים חווית צריכה הוליסטית המתאימה יותר לצרכיהם הרפואיים של בני האדם.

זנים צפון הודיים, מרכז אסייתים ודרום/מזרח אסייתים

מכונים לפי האזורים בו הזן גדל, הזנים הצפון הודיים הם זני מקור אינדיקה המושפעים רבות מאורך שעות השמש הקצר יותר והגובה הרב והשפעתו על הרכב האוויר בסביבת הגידול, לצד טמפרטורה ושפע של מים

מלאנה

נקרא על שם הכפר מלאנה שבעמק פרוואטי המפורסם. זהו אחד מזני הקנאביס המוכרים והאהודים ביותר בעולם. כמעט ואין מטייל מערבי בהודו שלא שמע על חשיש ה״מלאנה קרים״ המפורסם, שנעשה במלאכת שפשפוף הצמח בעדינות לאורך תקופה, כדי שהשמן האצור בתפרחות דביקות אלו יצטבר על שומן כפות הידיים לייצור גושי החשיש (ובהודית, צ׳אראס/ג׳אראס). בעוד שלרוב, זני המקור מאופיינים בריכוז  THC נמוך יותר מצאצאיהם המודרניים, זן המלאנה ידוע כבעל יכולת להגיע בטבע לריכוזים של 30% וגם 40%.

ראסול

אזור מפורסם, אך פחות מוכר, מכפר מלאנה ומגדלי הקנאביס ומעבדי החשיש שבו. אולם, גם זן זה, הגדל בגובה של 3000 מ׳ מעל פני הים, מפיק היי פסיכואקטיבי מרשים ותרבות הכנת חשיש ששנייה רק לזו שבמלאנה.

טוש ואלי

זן אינדיקה הגדל לגבהים חריגים לאופיו ה״שיחי״ של צמחים אלו. זן זה ידוע בריחו המיוחד הנגרם עקב שילוב לא ידוע בין לימונין לפיינין בתפרחות הזן.

אפגן קוש

זן אינדיקה טהורה שיש האומרים כי זהו הזן הפסיכואקטיבי הראשון בהיסטוריה. גדל בהרי הקוש שבין אפגניסטן לפקיסטן, תפרחת אינדיקה זו מאופיינת בדחיסות גדולה ורווית טריכומות. הזן מייצר תחושות אופוריה ואילחוש חזקות, ההופך אותו לפתרון מצוי בתפרחות היברידיות בעלות אופי אינדיקה מודרניות המאופייניות כיעילות לבעיות דוגמת שינה, כאבים, חרדה וכד׳.

לאשקר גא

זן אינדיקה טהורה הקרויה על שם האזור בו זן זה גדל היסטורית בדרום אפגינסטן. בדומה לשאר זני האינדיקה האפגנים, זן זה הינו מאופיין בהשפעה מאלחשת חזקה ההופכת אותו לפתרון טוב במקרים של בעיות כאב, נדודי שינה, צורך ברפיון שרירים. כמו כן, תחושת האופוריה החזקה המאפיינת את השפעה זן הופכת אותו לפתרון טוב גם לבעיות לחץ, חרדה ופוסט-טראומה.

תאי גולד

המוצא הגיאוגרפי של זן מקור זה מסוג סאטיבה הוא החלק הצפוני של המדינה, באזורי צ'יאנג מאי ונאן, ועד לאוס. ״תאי״ מתייחס לזן קנאביס הגדל באופן מקורי בתאילנד והובא לארה"ב וצבר פופולאריות בשנות ה-70 וה-80, שדעכה עם יצירת ההכלאות הראשונות. זן מקור מסוג סאטיבה טהורה זו נקראת לפעמים "מקלות תאילנדים" בגלל האופן שבו התפרחות שלה מיובשות באופן מסורתי ונקשרות למקלות ארוכים. הזן התאילנדי המקורי הזה הוליד זנים רבים שאנו רואים בדרך כלל בשוק כיום, כולל וודו, ג׳וסי פרוט וזני ה״הייז״ הקלאסי. זן התאי גולד גורם לאפקט מוחי עוצמתי אך נוח ובעל ניחוח הדרים-פירותי מובהק. זן זה מהווה אתגר למגדלים מחוץ לאקלים טרופי, אך גינות חממה מאפשרות גידול זה עבור מומחים הסבלניים מספיק למחזור הצמיחה הארוך של הזן וזמן הפריחה האיטי יחסית.

זני המקור התאילנדיים העשירו את מאגר הגנטיקה העולמי במקורות פוטנטיים בעלי ריחות מיוחדים שטרם נמצאו בקנאביס הקיים, למשל הזן צ׳וקולד ת׳אי (שוקולד תאילנדי) לרוב יימצא בשיעור כזה או אחר בגנטיקות עם ריחות שוקולד.

• 
  

זנים אפריקאיים

מלאווי גולד

מלאווי היא אחת מיצרניות הקנאביס הגדולות והוותיקות באפריקה. הפנוטיפ של המלאווי גולד עשויים להשתנות מעט מצמח לצמח, אך ברובם הם גדלים בנראות דומה לזני המקור התאילנדים. אופיינית לסאטיבות, המלאווי גולד בעלת תקופת פריחה ארוכה למדי, שבסיומה הם יכולים לפתח גוונים צהבהבים כתוצאה מתנאי הסביבה שהם נחשפים אליהם. לכן, חלק מהפנוטיפים של זן המקור המלאווי זכו לשם "זהב מלאווי". זן המלאווי גולד הוא בין זני המקור של צמח הקנאביס שיכול להגיע גם לריכוזים של 20% THC.

פאן פאקט: הזנים המלאווים נקראים בפי המקומיים ״צ׳אמבה״.

איתיופייאן היילנדס

נחשב על ידי הקיסרית זאודיטו וראס טפרי מקונן, שהפך לאחר הכתרתו לקיסר היילה סילאסי המפורסם, כזן המשובח ביותר בעולם המוכר של אותה התקופה.

אתיופיאן היילנדר הוא זן סאטיבה אפריקאית סאבטרופית קלאסי. זן מקור זה מדגים מורפולוגיה קלאסית של אופן גדילת צמחי הסאטיבה: מבנה גבוה ושיחי, צמיחה הנמרצת ועמידות טבעית כנגד עובשים. זמן הפריחה הארוך שלו משתלם עם תוצר סופי משובח. ההשפעות של זן מקור זה יוערכו על ידי חובבי סאטיבה המחפשים אפקט פסיכואקטיבי פעיל, חברותי, ממוקד ומגרה. הניחוחות האופייניים הם הדרים מותססים, שבבי עץ, מאסק ויש שיגידו גם קפה.

צמחים אלה יכולים להגיע בקלות לגבהים ניכרים, בין מינימום של 2 עד 4 מטרים אם מטפלים בהם היטב (אדמה ומים טובים). פרח האית׳יופיאן היילנדר גדל בצורה ארוכה ואוורירית יחסית בצבע ירוק ניאון עם שערות בצבע כתום קל וטריכומות שמנמנות ולבנות.

פאן פאקט: זן האיתיופייאן היילנדר הוא מיוחד במיוחד מאחר והוא בין זני הסאטיבה היחידים שגדלים בגובה רב ובאקלים קריר יותר (אך עדיין עם מניין ימי שמש מכובד).

קונגוליז רד

שורשיו של הקונגוליז רד אינם ברורים כמו שאר זני המקור. השם קונגוליז רד יכול להתייחס ל-2 שנים סוגי זנים שונים-דומים. ישנה את גנטיקת הקונגולז רד, זן מקור אפריקאי מסוג סאטיבה בעל תכונות אגרונומיות ופסיכואקטיביות האופייניות למשפחה זו. אולם, הזן הפופולרי בקליפורניה, למעשה שוזר בשורשיו הגנטיים גם זנים מקסיקנים ואפגניים, כך שהתוצאה המתקבלת לזן זה הנפוץ במערב כוללת מראה דמוי אינדיקה יותר. הגנטיקה הסאטיבית שולטת בהשפעות הפיזיות של הקונגולז רד, וכתוצאה מכך האפקט המתקבל מאופיין בתחושת אופוריה בשילוב מיקוד ובהירות נפשית. תכונותיו הממריצות הופכות את הקונגולז רד למושלמת לטיפול בבחילות, קאקסיה, מתח או אלצהיימר.

יש מעשנים וותיקים האומרים כי האפקט הסאטיבי החזק של הקונגולז רד גורם למיצי היצירתיות שלהם לזרום, כך שייתכן שהזן הינו אפשרות שימושית למטופלים מן הזן האומנותי.

דארבן פויזן

קנאביס מגודל ביבשת אפריקה מאז המאה ה -14 לפחות. בתקופת הקולוניאליזם ההולנדי, גידול הצמח התפשט דרומה לידי בני השבטים חויכוי, סאן ובנטו, קבוצות ילידיות לדרום אפריקה, שם הם עסקו בטיפוח זן הסאטיבה האפריקאי הזה באופן נרחב לצד קבלה תרבותית של התרופה, שאותה הם כינו דגגה.

מקורה של זן הסאטיבה הטהורה הזו בעיר הנמל הדרומית של מדינת דרום אפריקה, דרבן. זן זה צבר פופולריות ברחבי העולם בזכות הריח המתוק שלו והשפעותיו האנרגטיות והמרוממות, כיאה לסאטיבה אפריקאית. הן מגדלים והן צרכנים מעריכים את בליטות הטריכומות השופעות שלו, שהופכות אותו לזן מעולה ליצירת מיצויים.

הדארבן פויזן מאופיין בריח ״דחוס-טחב״ קלאסי שמנוקד ברמזים קלים של ריח ליקריץ מתוק. הפרחים חריפים ועזים כשהם נבצעים או נשרפים, הם מפיצים עשן סמיך המרחיב את הריאות. ניחוח הליקריץ ניכר בנשיפה, יחד עם טעם של מיץ אורן מתוק.

כל היתרונות הרפואיים של הדארבן פויזן הם יותר מנטליים מאשר פיזיים - זן זה יכול להעניק תחושה של קשב וריכוז, כדי לעזור לאנשים שמוסחים תמידית על ידי דיכאון, חרדה ו- PTSD.

כתוצאה מהשפעת הראש החזקה, לדארבן פויזן יכולות להיות גם כמה תופעות לוואי לא רצויות. זה עשוי להכניס משתמשים למצב ״אוברדרייב״, ולגרום להם להרגיש מתוחים או עצבניים. זה יכול גם להוביל לסוג של "מרוץ מחשבות" מהיר ולא נעים.

זנים ממרכז / דרום אמריקה

פנמה רד

פנמה רד יתואר בצורה הטובה ביותר כהקלאסיקת אולד-סקול של עולם הקנאביס. מקורו בפנמה, סאטיבה טהורה זו עלתה לכוכבות בסוף שנות ה-60 הודות להשפעותיה המהירות והאינטנסיביות, הגובלות בתחושות פסיכדליות. עם התבגרות מלאכת גידול הקנאביס, נזנח זן הפנמה רד עקב זמן הפריחה הממושך של לפחות 11 שבועות, לטובת זנים הגדלים מהר יותר בעלי פוטנציאל השאת רווחים גדול יותר. עם זאת, וותיקי עולם הקנאביס עוד זוכרים בחיבה את הימים בהם בלתה האהבה של מטופלים בנוגע לחוויית הריפוי החלקה שלו ושוקלים בלהט לתזמן את תחייתו.

מקור שמו הוא במקום גידולו בפנמה, ובצבעו האדום דמוי החימר. הייצור היה נפוץ באיי הפנינה המאוכלסים בדלילות.

אקפולוקו גולד ושאר זני מקור מקסיקניים

זני מקור מקסיקניים נקראו על ידי המקומיים על שם מוצאם. עם שמות כמו צ'יאפן, גרראן, ניארית, מיצ'ואקאן, אואסקאן וסינלואן, מראים בברור כי קנאביס גדל לאורך חופי האוקיינוס השקט במדינות מקסיקו מצפון סינלואה דרך ניארית, חאליסקו, מיצ'ואקן, גררו ואאקסאקה ועד צ'יאפס הדרומית.

זני מקור מקסיקניים הם צמחים המאופיינים בגדילה לגובה ובעלי עלים מוארכים המורכבים מעלים דקים, בינוניים/בהירים. למרות תקופת הפריחה הארוכה שלהם, זנים אלה מגיעים לשלב הפריחה די מוקדם בהשוואה לזני המקור הקולומביניים והתאילנדים, ומייצרים תפרחות מוארכות בעלות יחס גביע-עלים גבוה ואפקט מוחי חזק מאוד.

האקופולקו גולד הוא אולי הזן המקור המפורסם ביותר שיצא ממקסיקו, עם אופי סאטיבה טהור. מקור הזן הוא בהרי גררו בדרום מערב מקסיקו ונקרא על שם העיר הקרובה לו, אקפולקו. הזן יכול להפיק בתנאים אופטימליים בין 20% ל -24% THC, ולתפרחת סאטיבה חזקה זו יש צבע זהב-חום ייחודי – שהקנו את ה״גולד״ ב״אקפולקו גולד״. הזן היה אחד מזני הקנאביס המבוקשים ביותר בשנות ה -60, עם הברחות מאסיביות לתוך ארה״ב דרך הגבול בטיחואנה.

טרפנים הנמצאים באקפולקו זהב כוללים קריאפילן (פלפל), לימונין (לימון), מירסן (מאסק, מנגו), פינן (אורן) וטרפינולן (עץ). ניתן למצוא מקורות של זני מקור מקסיקניים בתפרחות אגדיות כמו הסופר סילבר והסופר סילבר הייז.

ג׳אמייקאן / לאמב׳ס ברד

מאופיין בניחוח החזק וה״מעופש״/טחב שלו ובאפקט המוחי הממריץ שלו. מבחינה כימית, זן זה הוא בעל יחס של כמעט 2:1, עם THC בין שמונה ל -11 אחוזים ו- CBD סביב חמישה עד שישה אחוזים. הצמחים יכולים להגיע לגובה של 2.5 מ׳, בעלי עלים דקים וקוצניים ותפרחות אווריריות שתהליך התבגרותם והבשלתם יכול להימשך עד שישה חודשים.

בשנות התשעים חל שינוי גדול בטיפוח הזנים באי. שטחי הסאטיבה הדומיננטיים של ג'מייקה הפכו לשטחי גידול של זני כלאיים בין זני המקור של האי עם זנים מיובאים של אינדיקה. הלאמבס ברד, זן הנחשב אופייני לג׳מייקה והחביב על בוב מארלי זצ״ל, הוא דוגמא לזן היברידי כזה בין זן מקור ג׳אמייקני וזן כלאיים אירופאי בשם סקאנק #1. שני זני מקור ג׳מייקנים ידועים הם ת׳ים (״קורנית״) וגושן.

קולומביאן גולד, פונטו רוחו וזני מקור קולומביאניים

באופן מסורתי זני המקור הקולומביאנים חולקו לשתי קטגוריות: אלה שצמחו באזורי החוף האטלנטיים הקרובים לפנמה -אזורים המאופיינים בשטחים נמוכים עם כמויות משקעים גדולות, כמו אזורים מסוימים במחוזות קווקא ובנאריניו. יש גם זני מקור שצמחו באקלים הרבה יותר קשה באזורים ההרריים של קולומביה. החל מרכס הסיירה נבאדה ועד לאזור העיר סנטה מרתה.

זני מקור אלו קיבלו שמות כגון זהב קולומביאני, קאלי הילס, פונטו רוג'ו וסנטה מרתה גולד - התייחסות ברורה למקום מוצאם ולצבע הפרחים שלהם - והפכו פופולריים בקרב מעשני הקנאביס האמריקניים בשנות ה-70.

התכונות של זני לנדראס הקולומביאנים עשויים להשתנות בהתאם לשטח הגידול שלהם, בגלל השונות הגיאוגרפית והאקלימית במדינה, אך לרוב מדובר בצמחים בצורת חרוט עם הרבה הסתעפות לרוחב, מרווח פנימי גדול, גבעול מרכזי ארוך ועלים צרים. זנים אלה נהנים מעונות הצמיחה הארוכות של אקלים המשווני ועלולים להתקשות להתבגר אם יגדלו במזג אוויר קר בחצי הכדור הצפוני. זנים אלה נמרצים ועשירים ב- THC, הם גם בעלי CBD ו-CBN ובעלי אפקט סאטיבה קלאסי.

רבים מאמינים שהקולומביאן גולד קיבל את הפוטנטיות המדהימה כתוצאה מהסתגלות לסביבה הקשה בה זן קנאביס זה גדל. הרי סיירה נבדה דה סנטה מרתה המבודדים, ביתו של הזן המפורסם, הוא אחד מרכסי החוף הגבוהים בעולם (המגיע לגבהים של יותר מ-5500 מטר רק 26 קילומטרים מהחוף הקריבי) ויש לו אקלים הרים טרופי ייחודי. כאן, הטמפרטורות יכולות לנוע מדי יום מקרה מאוד לחמה מאוד. כתוצאה מכך, סאטיבה קולומביאנית זו קצרה בצורת גדילתה בהשוואה לזני סאטיבה רבים אחרים.

זן זה הפך להיות פופולרי באופן מיידי בזכות רמות ה- THC הגבוהות שלו (ברמה של 15% עד 20% THC) והניחוח העוקצני והחריף. תפרחות הזהב הקולומביאנים מכילים טרפנים כגון קריופילין (פלפל), הומולן (כשות) ומירצן (מאסק, מנגו).

זן הקולומביאן גולד היווה המקור לכמה מהזנים המפורסמים והמוצלחים בעולם: סקאנק #1, משפחת ההייז וזני הצ׳יז למיניהם.[1]

פאן פאקט 1 - מגדלים קולומביאנים מקומיים נהגו לחלק את הצמח לשניים בעת שיווקו: החלק העליון, שנקרא "לה מונה", נמכר בכ-200-300 פזו לקילו והצד התחתון-"העלים"- בכ-100.

פאן פאקט 2 - הגוונים הצהבהבים של זני זהב נובעים למעשה מטכניקת ייבוש המורכבת מקילוף חלקי של הגבעול המרכזי של הצמח במהלך השלב האחרון של הפריחה במטרה להפחית את זרימת התזונה והמים, ולגרום לצמח למות לאט תוך קבלת צבעו הזהוב האופייני.

פאן פאקט 3 – ישנן ציפורים קטנות הלוחשות נמרצות על ימי המתנדבים העליזים של שנות ה-70 בקיבוצי הגולן, שיצא הגורל ונפלו מכיסם זרעי קולומביאן ואקפולקו גולד שגדלו נהדר בארצות מוצאי אותם מתנדבים. מסתבר שאדמות קיבוצים מסוימים ברמת הגולן בגובה של 400-600 מ׳ מעל הכנרת היו סביבה מהממת לגדל זנים אגדיים אלו.

באותם הימים, לא הרבה מהמגזר היהודי או הערבי היו מעשנים קנאביס ותוצריו והמנהג היה נפוץ בעיקר בקרב הבדואים. אממה, עבודה עברית איכותית כחול-לבן על תוצר ירוק בקיבוצי הגולן, המעורים עמוקות במיינסטרים החברה הישראלית של אותם הימים, פתחה את השער לחברות משגשגת בין בוהמה התל אביבית לבין קנאביס סוציאליסטי עברי. הלכה למעשה, יש האומרים שזוהי ראשית סיפור תרבות הקנאביס הארצישראלית המודרנית.

שאלות נפוצות על זני מקור

מה זה בעצם זן מקור?

זן מקור הוא זן קנאביס שהתפתח באותו אזור גיאוגרפי לאורך דורות, ללא הכלאות אנושיות. זהו ביטוי טהור לגנטיקה שהתעצבה לפי תנאי סביבה.

האם אפשר להשיג זני מקור כיום?

בצורתם המקורית – נדיר מאוד. רוב הזנים כיום הם היברידיים. ניתן למצוא זרעים "בעלי מקור משוער" או גרסאות Heirloom, אך קיים קושי לוודא טוהר גנטי.

מה היתרונות של זני מקור?

פרופיל טרפנים מאוזן

השפעה הוליסטית יותר

מקור גנטי לשימור והכלאה עתידית

עמידות סביבתית טבעית

האם זני מקור מתאימים לשימוש רפואי?

בהחלט. זני מקור רבים ידועים בהשפעות רפואיות מועילות – בעיקר אינדיקות אפגניות (לכאבים, שינה, חרדה) וסאטיבות אפריקאיות (לאנרגיה, מצב רוח וריכוז).

קנאביס